רע"א 6153/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בסכסוך רכושי בין משיב נושה לבין שני חייבים. בינואר 2003 נחתם חוזה למכירת דירה מהחייבים למשיב, אך החייבים לא עמדו בהתחייבויותיהם לאחר שהמשיב מילא לכאורה את חלקו בעסקה. לאחר מכן הגיש המשיב תביעה לבית משפט השלום ברחובות בבקשה לאכוף את החוזה. בתוך כך, ניתן צו כינוס נכסים נגד החייבים בתיק נפרד בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הדבר הוביל לכך שהמבקש, שמונה למנהל מיוחד לנכסי החייבים, ביקש לעצור את ההליכים בבית משפט השלום ולהסדיר את הסוגיה במסגרת הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן להמשיך בהליכים בבית משפט השלום אך פינוי הדירה נותר אסור. על החלטה זו הוגש ערעור. הערעור נדחה בנימוק שפיצול הדיון לשני חלקים - האחד בבית משפט השלום והשני במסגרת הליך פשיטת הרגל - היה מוצדק בשל השלב המתקדם של הראשון. בית המשפט הפעיל את סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל, הקובע כי נושים מבקשים רשות לפתוח בהליכים משפטיים נגד חייבים לאחר מתן צו כינוס נכסים. בעוד המבקש טען להליך מאוחד במסגרת תיק פשיטת הרגל, קבע בית המשפט כי במקרה זה, משך הזמן הארוך של תיק בית משפט השלום משמעותו כי איחוד התיקים עלול לגרום לעיכוב. לפיכך, פסק הדין היה כי הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר את המשך ההליך בעניינו של בית משפט השלום תוך איסור כל דיספוזיציה בדירה עד להודעה חדשה, נדחה.