עת"מ 50830-07-14

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט לחייב את משרד התחבורה להנפיק להם כתב הרשאה להפעלת מכון רישוי המשרת את הציבור. בעתירה נטען כי המשרד נתן הבטחה מנהלית מחייבת והסכים להעניק להם את האישור ללא צורך לצאת למכרז פומבי, בשל הנסיבות הספציפיות של עסקיהם. העותרת מפעילה מזה שנים רבות "מוסך רישוי", המשרת את הציבור. בכוונת המשרד לשנות את המדיניות לגבי עסקים מסוג זה בשל חשש לניגוד עניינים וצפיפות. בעתירה נטען כי יש לפטור אותם מהמדיניות החדשה ולהמשיך לפעול כפי שהם פועלים במשך שנים, או לחילופין לקבל אישור להפעיל מכון רישוי. בית המשפט מצא כי העותר לא הביא ראיות מספיקות לכך שהמשרד נתן הבטחה או הסכם ברורים ומפורשים. מהראיות שהוצגו עולה כי המשרד היה מודע לקשיים בהפעלת מוסך רישוי והתכוון לשנות את המדיניות, אך לא מדובר בהבטחה מחייבת. יתר על כן, גם אם בית המשפט ימצא אחרת, למשרד הייתה הצדקה משפטית לחזור בו מההבטחה. היענות לבקשת העותר תביא לעקיפה שלא כדין של דיני המכרזים הציבוריים, תפגע באינטרס הציבורי בשמירה על שלמות הרכב בשל התחרות הפרועה, ולא תוכח אינטרס ההסתמכות של העותר. לפיכך, העתירה נדחתה. העותר חויב בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 30,000 ₪.