רע"פ 5331/18
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את בקשת הערעור. המקרה אינו מעורר סוגיות עקרוניות מעבר לאינטרס האישי של המערער, ואין בו שיקולי צדק ייחודיים. נמצא כי העונש שהוטל על המערער עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הרווחת ואינו חורג באופן חמור מרמת הענישה המקובלת, ועל כן ערעור אינו מוצדק. קביעותיו של בית המשפט בגזר הדין בגין העבירות שבוצעו אינן מצביעות על הבחנה בקביעת אזורי הענישה, ופרשנותו של המערער נחשבה בלתי מספקת. גם החלטת בית המשפט המחוזי להותיר את עונש המאסר על כנו, למרות המלצת שירות המבחן, מוצדקת, שכן לבית המשפט נתונה הסמכות לשקול את כל הגורמים הרלוונטיים לגזר הדין. זאת ועוד, בית המשפט אינו רואה טעם להורות על הכנת תסקיר משלים נוסף בתיק, לאחר שתסקיר משלים קודם לא הראה שינוי משמעותי בהתנהגותו של המערער. משכך, בקשת הערעור נדחית, והמערער ירצה את עונש המאסר המקורי.
חקיקה מקושרת
רע"פ 5331/18 שלום ויזמן נ' מדינת ישראל, עליון (18.7.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.