ת"פ 14210-04-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי: מדינת ישראל נ' לב שחר גודמן, ת"פ 14210-04-22** **1. הכרעת הדין והרשעה:** הנאשם הורשע בהחזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. ההרשעה התקבלה לאחר שמיעת עדויות, וקבעה כי הנאשם החזיק בדירתו כ-1.23 ק"ג קנבוס, מחולקים לכ-20 שקיות וצנצנות. יש לציין כי הנאשם זוכה מעבירת הפרעה לשוטר, לאור תיקון האישום מטעם המאשימה. **2. דיון בביטול הרשעה (הלכת כתב):** הסוגיה המרכזית שנדונה בהרחבה היא האפשרות לבטל את הרשעת הנאשם. בית המשפט סקר את ההלכה הפסוקה, המעוגנת בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי ובסעיף 71א(ב) לחוק העונשין, לפיה אי-הרשעה אפשרית רק בהתקיים שני תנאים מצטברים: * **תנאי ראשון (פגיעה חמורה בשיקום):** ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, תוך הוכחת נזק קונקרטי. * **תנאי שני (סוג העבירה):** סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה. בית המשפט בחן את שני התנאים הללו במקרה הנדון: * **לגבי התנאי הראשון:** בית המשפט קבע כי לא הוכח חשש ממשי לנזק קונקרטי ומיידי לשיקום הנאשם. החששות שהועלו (פגיעה תעסוקתית) נחשבו ספקולטיביים, ונקבע כי מעסיקים מקבלים החלטות על בסיס התאמה לתפקיד ולא רק על סמך הרשעה. בנוסף, נאמר כי ככל שההרשעה עלולה להשפיע על כשירות מקצועית, ראוי להשאיר זאת לבחינת גורמים מקצועיים. * **לגבי התנאי השני:** בעוד שסוג הסם (קנבוס) נחשב "קל" יחסית, בית המשפט שם דגש על **כמות הסם הגדולה** (1.23 ק"ג), אשר מחולקת למנות, וקבע כי כמות זו מבססת את פוטנציאל הנזק. כמו כן, ניתנה התייחסות לעברו של הנאשם, הכולל הרשעה קודמת בעבירת סמים (שבוטלה) והסתבכות נוספת כקטין, מה שמחייב בחינה רחבה יותר של סוגיית הביטול. **מסקנת בית המשפט:** לאור אי-התקיימותם של התנאים המצטברים, **לא נעתר בית המשפט לבקשת ההגנה לביטול ההרשעה.** **3. קביעת מתחם הענישה:** בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בהתאם לסעיפים 40ב ו-40ג לחוק העונשין, תוך התחשבות בערכים המוגנים, הפגיעה בהם, מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירה. * **ערכים מוגנים:** הודגש כי עבירות סמים פוגעות בבריאות, בחברה ובכלכלה, וכי אף סמים "קלים" (כמו קנבוס) מוגדרים כמסוכנים. * **נסיבות ביצוע העבירה:** העבירה בוצעה בדירת הנאשם, כשהסם נתפס באופן אקראי. הנאשם ניסה למנוע את החיפוש. כמות הסם הגדולה והחלוקה למנות מצביעים על פוטנציאל נזק, אך מדובר בסם קנבוס, ולכן נסיבות הביצוע סווגו כבטווח של **הרף קל-בינוני**. * **מדיניות ענישה:** לאחר בחינת הפסיקה, נקבע מתחם ענישה הנע **בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, ועד 15 חודשי מאסר בפועל**, לצד ענישה נלווית. **4. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (שיקולים לקולא):** בית המשפט שקל מגוון שיקולים לקולא, אשר הובילו לסטייה מסוימת ממתחם הענישה הנוהג: * **גיל הנאשם (28):** גיל צעיר יחסית. * **תפקוד נורמטיבי:** עובד למחייתו, בזוגיות יציבה. * **מורכבות רפואית:** הצורך בטיפול רפואי, עליו עמד שירות המבחן. * **רישיון קנביס רפואי:** הנאשם מחזיק ברישיון לשימוש בקנביס רפואי, מה שעשוי להצביע על צורך או מצב רפואי מסוים. * **ניהול משפט יעיל:** אף שהמשפט התנהל, הנאשם זוכה מעבירה נוספת. * **מודעות לחומרת המעשה:** הנאשם הביע הבנה וחזרה בו ממעשיו. * **התקדמות בשיקום:** חלוף הזמן מביצוע העבירה והמאמצים לשיקום. * **המלצת שירות המבחן:** המלצה להימנע ממאסר ועבודות שירות מחשש לפגיעה ביציבות תעסוקתית, והעדפת שירות לתועלת הציבור (שפ"צ). **5. עונש מושת:** בהתחשב בכלל השיקולים, ובפרט משיקולי שיקום ובהתאם להמלצת שירות המבחן, בית המשפט הטיל את העונשים הבאים: * **שירות לתועלת הציבור (שפ"צ):** 450 שעות. (הסטייה מהמלצת שירות המבחן (300 שעות) נובעת ככל הנראה מהכמות הגדולה של הסם, למרות ההקלות האחרות). * **צו מבחן:** לשנה, לשילוב בתוכנית טיפולית. * **מאסר מותנה:** ארבעה חודשי מאסר, על תנאי לביצוע עבירת סמים נוספת תוך שלוש שנים. * **קנס:** 5,000 ₪ (או 30 ימי מאסר תמורתו), בתשלומים. * **התחייבות כספית:** 10,000 ₪, על תנאי לביצוע עבירת סמים נוספת תוך שנתיים. **6. חידושים או הדגשים משפטיים:** * **הדגש על כמות הסם:** אף שהסם היה קנבוס, בית המשפט שם דגש משמעותי על **הכמות הגדולה** (1.23 ק"ג) ועל חלוקתה למנות, כגורם המצדיק שלא לבטל את ההרשעה, גם אם סווגה כ"קל-בינוני". הדבר עולה בקנה אחד עם מגמה בפסיקה להחמיר בעבירות סמים, גם מסוג הקנביס, כאשר הכמויות עולות על צריכה עצמית. * **יישום הלכת כתב:** הניתוח המפורט של התנאים המצטברים לביטול הרשעה, תוך שימוש בכלים כדוגמת "יחס מקבילית הכוחות", ממחיש את הקושי בביטול הרשעות, במיוחד בעבירות סמים. * **שקלול רישיון קנביס רפואי:** העובדה שהנאשם מחזיק ברישיון קנביס רפואי נלקחה בחשבון, אך לא היוותה גורם מכריע לביטול ההרשעה, אלא שולבה בשיקולים לקולא בהטלת העונש. * **שילוב המלצת שירות המבחן עם שיקולים נוספים:** בית המשפט קיבל את המלצת שירות המבחן להימנע מעונשי מאסר ועבודות שירות, אך הגדיל את היקף השפ"צ (450 שעות לעומת 300) ביחס להמלצה, ככל הנראה לאור חומרת העבירה (כמות הסם). * **אזהרה חמורה:** האזהרה בסעיף 24 לגבי השלכות אי-שיתוף פעולה או הפרת הצווים, כולל אפשרות להטלת מאסר בפועל, מדגישה את חשיבותם של הצווים השיקומיים. **7. ביקורת משפטית (מנקודת מבט של עקרונות):** * **אי-התאמה בין עונש מושת לאי-ביטול הרשעה:** קיים מתח מסוים בין החלטת בית המשפט שלא לבטל את ההרשעה, מתוך דגש על חומרת העבירה (כמות הסם), לבין העונש המושת, המעוגן בעיקרו בשפ"צ, צו מבחן והתחייבויות, ולא עונש מאסר בפועל. ניתן לראות זאת כניסיון לאזן בין הצורך בהרתעה והוקעת העבירה (בא לידי ביטוי בהרשעה) לבין התמקדות בשיקום הנאשם (בא לידי ביטוי בסוג העונש). * **הגדרת "קונקרטיות" הנזק:** שאלת קיומו של "נזק קונקרטי" לשיקום היא לעיתים בעייתית להוכחה. בית המשפט מצא כי החשש לפגיעה תעסוקתית הוא "ספקולטיבי", אך מצד שני, הכרה בעובדה שהרשעה יכולה להשפיע על כשירות מקצועית (כפי שהוזכר בפסקה 14) מרמזת על קיום פוטנציאל נזק, גם אם אינו "קונקרטי" במובהק. לסיכום, גזר הדין משקף יישום מדוקדק של ההלכה הפסוקה בנוגע לביטול הרשעות, תוך איזון מורכב בין חומרת העבירה (כמות הסם) לבין נסיבותיו האישיות והשיקומיות של הנאשם. בית המשפט בחר להטיל עונש שיקומי במהותו, אך השאיר את ההרשעה על כנה, תוך אזהרה מפני הישנות עבירות סמים.