פש"ר 40909-08-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים שעלו ממנו, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין פש"ר 40909-08-19** **מבוא** פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת-נוף הגליל (כב' השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה) עוסק בסכסוך מורכב בנוגע לזכויות בנכס, שהובא בפני בית המשפט במסגרת הליכי פשיטת רגל. הסכסוך נגע למאבק בין נאמן על נכסי חייב לבין נושה מובטח, אשר טען לתוקף משכונות והסכם מכר שנרשמו לטובתו על הנכס. הדיון התמקד בשאלת תוקפם של הסכמים אלו לאור הוראות פקודת פשיטת הרגל, ובפרט סעיף 96 בנוגע לביטול הענקות. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) - ביטול הענקות:** * **התכלית:** בית המשפט מדגיש את תכלית סעיף 96, שהיא להגן על נושי החייב מפני מצבים שבהם החייב העניק נכסים מנכסיו, ללא תמורה או בתמורה מופחתת, בתקופה שלפני כניסתו לפשיטת רגל. מטרת הסעיף היא להשיב לגוף הנושים נכסים שיצאו מרשות פושט הרגל. * **היקף "הענקה":** הפסיקה מרחיבה את המונח "הענקה" וקובעת כי הוא כולל כל העברה של נכסים, לרבות רישום משכון. בענייננו, בתיק זה, רישום המשכונות והסכם המכר נחשבו "הענקות" לצורך סעיף 96. * **החריג - תום לב ותמורה בת ערך:** סעיף 96(ג)(2) קובע חריג, לפיו הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך אינה בטלה. תנאים אלו הם מצטברים, ודי בכך שאחד מהם אינו מתקיים כדי שהחריג לא יחול. * **נטל ההוכחה:** * **הוכחת כשרות פירעון:** הנטל להוכיח כי החייב היה כשר פירעון בעת ההענקה מוטל על מקבל ההענקה (הנושה המובטח). * **הוכחת היעדר תום לב או תמורה:** הנטל להוכיח שמקבל ההענקה לא פעל בתום לב או לא קיבל תמורה בת ערך מוטל על הנאמן. עם זאת, בית המשפט מציין כי כמות ההוכחה הנדרשת מהנאמן לשלילת יסודות אלו היא קטנה, ובמידה ולא תוגש ראיה לסתור, יתקבלו טענותיו. 2. **תוקף רישום משכונות על זכויות חוזיות (אובליגטוריות):** * **הבחנה בין מקרקעין רשומים לזכויות חוזיות:** בית המשפט מבהיר את ההבחנה המשפטית בין משכון מקרקעין הרשומים בלשכת רישום המקרקעין (אשר דורשים רישום כמשכנתא) לבין משכון זכויות חוזיות במקרקעין שאינן רשומות שם. * **חוק המשכון:** במקרה של זכויות חוזיות, חל חוק המשכון, ורישום המשכון אצל רשם המשכונות בלבד, אף אם לא נרשם ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הוא תקף. * **עדיפות על עיקולים מאוחרים - הלכת אהרונוב:** בית המשפט קובע כי משכון שנרשם אצל רשם המשכונות תקף אף אם נרשם לאחר עיקול שהוטל על הנכס, אך המשכון יהיה כפוף לעיקול שקדם לו. עם זאת, המשכון יגבר על עיקולים מאוחרים לו, בהתאם לעקרונות הלכת אהרונוב (ע"א 189/95), המעניקה עדיפות לזכות שביושר (זכות מעין-קניינית) על פני עיקול מאוחר. עיקול, כזכות דיונית, נדחה מפני זכות שביושר, גם אם אינה רשומה. 3. **הסכמים למראית עין:** * **סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:** בית המשפט קובע כי הסכמים שנכרתו ללא כוונה אמיתית לקיים את ההסדר המשפטי המוצג בהם (הסכמים למראית עין) הם בטלים מעיקרם. * **הוכחת הכוונה:** בית המשפט בחן מגוון ראיות על מנת להוכיח כי מדובר בהסכמים למראית עין, כגון: * היעדר ראיות להעברת מלוא סכומי ההלוואות. * טענות סותרות של הצדדים לגבי אופן העברת הכספים (במזומן או בהעברות). * העדר הסבר הגיוני לפעולות מסוימות (למשל, פתיחת תיק הוצאה לפועל למימוש משכון למרות שנחתם הסכם מכר). * תמורה נמוכה באופן משמעותי משווי הנכס בהסכם המכר. * התנהלות הנושה ששיקפה ידיעה על קשיים כלכליים של החייב בעת חתימת ההסכמים. * התנהלות הנושה שכללה ייעוץ משפטי אך בחירת עורך דין שונה בעת חתימת הסכם המכר. * העדר התייחסות להגבלות עבירות קיימות בהסכם המכר. 4. **חוסר תום לב:** * **ידיעת הנושה על קשיים כלכליים:** בית המשפט קבע באופן מפורש כי הנושה ידע על קשייו הכלכליים המהותיים של החייב בעת רישום המשכון השני וחתימת הסכם המכר. ידיעה זו, בשילוב עם העובדה שהפעולות בוצעו בתוך תקופה של פחות משנתיים ממועד פשיטת הרגל, העידה על היעדר תום לב. * **הגבלת העבירות:** הנושה ידע על תניית הגבלת העבירות מול קיבוץ חפציבה, אך לא התייחס לכך בהסכם המכר. עובדה זו, בשילוב עם קשיים כלכליים של המוכר, יכולה להעיד על היעדר כוונה אמיתית להעביר את הנכס. 5. **פירוק שיתוף:** * כאשר בית המשפט ביטל את המשכונות והסכם המכר, הוא קבע כי יש להמשיך בהליך מימוש הנכס במסגרת תיק פשיטת הרגל. לפיכך, הורתה על פירוק השיתוף בנכס בין החייב והגרושה, באמצעות מכירתו בשוק החופשי. 6. **מעמדו של הנאמן וניגוד עניינים:** * בית המשפט דחה את טענת הנושה המובטח כי הנאמן, המייצג גם את הנושה שיזם את ההליך, נמצא בניגוד עניינים. בית המשפט קבע כי המבחן הוא האם הנאמן יכול לייצג נאמנה את כלל הנושים, והפיקוח של הכונס הרשמי ובית המשפט מבטיח את תקינות פעולותיו. הנאמן מוסמך לפעול להגנה על נושי החייב, לרבות הגשת בקשה לביטול הענקות. **חידושים והדגשים בפסק הדין** 1. **החלת סעיף 96 על הסכם מכר:** פסק הדין מחזק את ההבנה כי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל אינו מוגבל רק להענקה כספית או העברת בעלות, אלא חל גם על הסכמי מכר, כאשר אלו נכרתו בתנאים הפוסלים אותם (ללא תמורה, בחוסר תום לב, או למראית עין). 2. **בחינת מהות ההסכמים ולא רק צורתם:** בית המשפט שם דגש על בחינת המהות האמיתית של ההתקשרות בין הצדדים (התכלית האמיתית), ולא רק על הצורה החיצונית של ההסכמים. ההתנהלות בפועל, אי-התאמות בין הצהרות הצדדים לבין פעולותיהם, והעדויות בחקירות, היוו בסיס משמעותי לקביעת בית המשפט. 3. **הקשר בין תום לב, קשיים כלכליים והענקות:** בית המשפט מבהיר את הקשר ההדוק בין ידיעת מקבל ההענקה על קשיים כלכליים של החייב לבין דרישת תום הלב, המהווה תנאי לשימוש בחריג לפי סעיף 96(ג)(2). 4. **הימנעות מעבודות "פיתוח" ו"בנייה" כ"תמורה" לעסקאות בטרם הוכחתן:** כאשר הנושה טען כי השקעותיו בבנייה היוו תמורה להסכמים, בית המשפט בחן בקפידה את הראיות להעברת כספים אמיתית ופירט כיצד חלק מההשקעות נראות כחלק ממערכת יחסים אחרת (כגון ניכיון שיקים) ולא כחלק מההלוואה המוצהרת. 5. **חובת הצגת ראיות על העברת כספים:** בית המשפט הדגיש את חובת הצדדים להציג ראיות ברורות וחד-משמעיות על העברת כספים, ובפרט כאשר מדובר בסכומים משמעותיים או בהעברות במזומן. היעדר ראיות כאלה, או קיומן של גרסאות סותרות, פועלות לרעת המטען בהוכחה. 6. **הגנה על הנושה המובטח – לא אוטומטית:** הפסיקה מדגימה כי מעמד של "נושה מובטח" אינו אוטומטי, וכי ניתן לשלול אותו כאשר ההבטחה (המשכון) או העסקה (המכר) אינן עומדות במבחנים המשפטיים הנדרשים, במיוחד לאור הוראות חוק חדלות הפירעון. **סיכום** פסק הדין בענייננו מהווה דוגמה ליישום קפדני של דיני חדלות הפירעון, תוך התמקדות בשמירה על עקרון השוויון בין הנושים. בית המשפט ביטל את המשכונות והסכם המכר, בקובעו כי מדובר בהענקות פסולות שנעשו בחוסר תום לב, ללא תמורה ראויה, ולמראית עין, במטרה להבריח את הנכס מנושי החייב. בכך, הוא מחדד את החשיבות של תום לב, מתן תמורה אמיתית, וקיום כללי הרישום והגילוי, כאשר עסקינן בהעברות נכסים או שיעבודים, במיוחד בתקופה שלפני הליכי חדלות פירעון.