ת"צ 17154-04-18

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט המחוזי מרכז לוד לבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המסים. המבקשים טענו כי הרשות עיכבה כספים מהם ומעובדים זרים אחרים שלא כדין באמצעות ניכויי מס מיותרים. בית המשפט הדגיש את המסגרת המשפטית המסדירה תובענות ייצוגיות, וציין כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית רק אם היא עומדת בתנאים מסוימים המפורטים בחוק תובענות ייצוגיות, לרבות תובע מוביל עם עילת תביעה אישית. בית המשפט ציין כי המבקשים לא עמדו בשיטה הקבועה של בקשת החזרי מס כפי שנקבעה בסעיף 160 לפקודת מס הכנסה המחייב הגשת דו"ח לקביעת זכאות להחזר. בית המשפט הדגיש את הצורך של המבקשים להגיש בקשה להחזרים כראוי והצביע על חוסר מעורבותם האישית של התובעים לכאורה בהליך. פסק הדין הדגיש גם את היעדר תצהירים או ראיות לכך שהמבקשים בכלל היו מודעים לתביעה, ואת היעדר כל הוכחה לקשר המתמשך שלהם לתיק. נוכח ליקויים אלה, לצד החשש כי החזר כספי אוטומטי ללא אימות נאות עלול לפגוע באינטרסים ציבוריים, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין סיכוי סביר שהתביעה תצליח עבור הקבוצה. היא ציינה כי תובענה ייצוגית אינה המנגנון המתאים לפתרון מחלוקת זו, במיוחד לאור אופייה האישי של הזכאות להחזר מס. לפיכך, הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נדחתה, תוך מתן הוראות לצדדים להגיש טיעונים לעניין ההוצאות בנפרד.