ע"א 743/89

תקציר

במקרה של שיק שנוי במחלוקת על סך 49,500 ₪, הגיש המשיב בקשה להוצאה לפועל כנגד המערערים. התנגדות המערערים התקבלה, אך הם לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בהגנתם במהלך המשפט. למרות שהמערערים צירפו לתצהיריהם שני מסמכים, הם לא הוגשו כראוי כמוצגים. יתר על כן, המערער לא התייצב בבית המשפט לחקירה נגדית, דבר שפגע באמינות טענותיהם. בית המשפט העליון קבע כי תצהיר שהוגש ככתב הגנה יכול להיחשב כראיה אם שני הצדדים מסכימים, מה שבמקרה זה הם עשו במשתמע. עם זאת, הימנעותו של המערער מהתייצבות לחקירה נגדית, למרות שבית המשפט נתן דחייה לשם כך, החלישה מאוד את הגנתם. ללא כל ראיה או עדות משכנעת, לא יכלו המערערים לעמוד בנטל ההוכחה להגנתם. משכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור והורה למערערים לשלם למשיב את הסכום הנתבע בתוספת שכר טרחת עורך דין. השופט גולדברג, הנשיא שמגר והשופט מלץ הסכימו עם הכרעת הדין.