ת"צ 23894-09-19

תקציר

בית המשפט דחה את ערעור המס של המבקשים, בקובעו כי סעיף 121ב לפקודה הוא הוראת חקיקה ברורה וקוהרנטית. המבקשים לא הצליחו להוכיח כי קיימת להם עילת תביעה אישית, והסכומים המדוברים היו גבוהים דיים כדי שנישומים יוכלו לנקוט בתביעה עצמאית. זאת ועוד, הבקשה לא עמדה בסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, שכן היא לא עמדה בדרישות פריט 11 לתוספת השנייה לחוק, שעניינו תביעות נגד רשויות להשבת מיסים שנגבו שלא כדין. בית המשפט קבע, כי גביית מס הסף מהמבקשים על ידי המשיב הייתה כדין, ולא קמה למבקשים עילת תביעה אישית. משכך, נדחתה הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, והמבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין.