בש"פ 2830/09
החלטה עליון
תקציר
המערער, שנעצר ומעצרו הוארך עד תום משפטו הפלילי, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את דחיית בקשתו לשחרור. סעיפי האישום נגדו כללו מרמה, גניבה והפרת אמונים. היה לו עבר פלילי קודם עם הרשעות מרובות. בתי המשפט קבעו כי עבירותיו מתוחכמות ומהוות סכנה לציבור, והצדיקו את המשך מעצרו. עם זאת, לאחר שבחן את הערעור, השופט לא מצא סיבה לסטות מהחלטות הערכאות הנמוכות יותר בנוגע לקיומה של עילת מעצר. חרף חומרת העבירות, פסק השופט לטובת שחרורו של המערער למשמורת אשתו וגיסתו, תחת פיקוח אלקטרוני, בשל חזקת החפות והאפשרות לאמצעים חלופיים השוללים במידה מספקת את הסכנה הנשקפת ממנו. תנאי שחרורו כללו גם ערבויות צד ג' והפקדות כספיות להבטחת עמידתו, תוך התחשבות במצבו הכלכלי. החלטה זו נועדה לאזן בין ביטחון הציבור לבין זכותו של המערער לחירות. השופט הדגיש כי כל חריגה מהתנאים שנקבעו תיחשב כהפרת אמונים. צו השחרור נכנס לתוקף באופן מיידי, אך בשל בעיות טכניות היה המערער נשלח תחילה למעצר בית מלא בבית גיסתו עד להסדרת הפיקוח האלקטרוני.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2830/09 יאיר בליליתי נ' מדינת ישראל, עליון (26.4.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.