עמ"ת 14942-05-11

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה של פריצה וגניבת רכב, בו נחשד המערער בהשתתפות בכנופיה שהתמחתה בעבירות אלו. כתב האישום יוחס למערער תפקידים כגון הסעת חברי הכנופיה ואזהרה. בית משפט השלום בפתח תקווה קבע מוקדם יותר כי יש די ראיות לכאורה נגד המערער, אך על פסק דין זה מערערים. הראיות שהוצגו כוללות רישומי טלפונים, מיקום הטלפון הנייד של המערער התואם לזירות הפשע ועדויות הקושרות את המערער לביצוע העבירות. עם זאת, אלה הם נסיבתיים במידה רבה ולא חזקים מאוד. העד המרכזי, שחשף את החבורה כולה, העיד כי המערער לא היה מעורב בעבירות. עדותו, בשילוב עם חולשת הראיות האחרות, שוחקת את התיק נגד המערער. מאידך גיסא, דברי המודיע ותגובת אחיו של המערער בחקירתו, כמו גם שתיקתו של המערער עצמו כאשר עומת עם ראיות, עשויים לתמוך בטענת התביעה. אך ככלל, הראיות אינן מבססות סיכוי גבוה להרשעת המערער, במיוחד לאור העובדה שהעד המרכזי זיכה אותו. לפיכך, השופט קובע כי אין עילת מעצר ומורה על שחרורו של המערער בערבות כספית ואיסור יציאה מהארץ. משכך, הערעור מתקבל, והמערער יישפט בעודו משוחרר בתנאים מסוימים.