ע"א 22/08

תקציר

לאחר עיון בערעור, לרבות כל כתבי הטענות, המסמכים והחלטות קודמות של בית המשפט, נקבע כי יש לדחות את הערעור. החלטת הרשם הייתה מעוגנת בדין ולא נמצא כל נימוק משפטי המצדיק התערבות בה. ההחלטה, הנתמכת בתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991, מתקבלת. מחומר הראיות עולה כי סיכויי הצלחתו של המערער בערעור קלושים ביותר. המערערת לא הוכיחה את זכאותה להכרה לפי חוק הפיצויים לנפגעי גזזת כמי שקיבלה "טיפול קרינתי". מהעדויות עלה כי היא קיבלה טיפול בצרפת, ולא הוכח כי הדבר היה חלק מההכנות לעלייה לישראל. כמו כן, לא הוכח כי הטיפול עמד בדרישת החוק של מתן על ידי מוסד מוכר. מבחינה משפטית, הרשם לא מצא "סיבה מיוחדת" להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור. העובדה שהמערערת נקטה בהליכים נוספים, או שלא הייתה מיוצגת, אינה מהווה עילה מספקת להארכת מועד. פסקי דין קודמים קבעו כי אי ידיעת החוק, גם על ידי בעל דין שאינו מיוצג, אינה בסיס תקף להארכה כזו. משכך, לאחר שקילת מכלול הנסיבות, נדחה הערעור ללא צו להוצאות. החלטה זו התקבלה במועד הנקוב ותועבר לצדדים המעורבים.