LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תאד"מ 41953-09-25

החלטה שלום פתח תקווה

📋
מספר הליך41953-09-25
📂
סוג הליךתאד"מ
📅
תאריך1 במרץ 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזפתח תקווה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםשומרה חב' לביטוח בע"מ נ. קידמה החברה המרכזית לגז בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםאיתי שרון

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בתאד"מ 41953-09-25 (פתח תקווה) - שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' קידמה החברה המרכזית לגז בע"מ** **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי כבוד הרשם הבכיר איתי שרון, מתמודד עם שאלה משפטית מהותית בדיני סדר הדין האזרחי: האם מבטחת רשאית להגיש תביעות נפרדות בגין נזקים שונים הנובעים מאותו מקרה ביטוח, ובכך לפצל סעדים אסור. בית המשפט דן בבקשה לסילוק תביעה על הסף, מחמת טענות של מעשה בית דין, השתק, מניעות, היעדר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט. **רקע עובדתי:** התובעת, חברת הביטוח "שומרה", ביטחה בית עסק. ביום 16.1.24 פרצה שריפה בבית העסק, כתוצאה מטיפול שגוי בגז נוזלי שסופק על ידי הנתבעת, "קידמה החברה המרכזית לגז". התובעת נשאה בנזקי בית העסק, כמתואר בדו"ח שמאי. הנתבעת, "קידמה", טוענת כי כבר נדונה תביעת שיבוב קודמת בין הצדדים בגין אותו אירוע, מכוח אותה פוליסת ביטוח. התביעה הקודמת הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, ובה נקבע כי זו "סילוק סופי מלא ומוחלט של התובענה בתיק הנדון, בכל הנוגע לאירוע מיום 16.1.24". הנתבעת סבורה כי הגשת התביעה הנוכחית מהווה פיצול סעדים אסור. התובעת, לעומת זאת, טוענת כי ההליך הקודם עסק בנזקי מבנה בלבד, בעוד ההליך הנוכחי עוסק בנזקי תכולה. לטענתה, מדובר בשני ראשי נזק נפרדים, שונים, עצמאיים ובלתי חופפים, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה ביטוחית-משפטית. כמו כן, התובעת טוענת כי התביעה הנוכחית הומצאה לנתבעת לפני שניתן פסק הדין בהליך הקודם, והנתבעת בחרה שלא ליידע את בית המשפט או לבקש איחוד הליכים. **ניתוח משפטי – עקרונות והחלטה:** בית המשפט, בראשות כבוד הרשם הבכיר שרון, קיבל את בקשת הנתבעת והורה על דחיית התביעה על הסף. הניתוח המשפטי מתבסס על העקרונות הבאים: 1. **מעשה בית דין (Res Judicata):** תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מאפשרת לבית המשפט לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין. עקרון זה מונע התדיינות נוספת באותה עילה ואותם צדדים, על מנת להבטיח את סופיות הדיון, למנוע הטלת עול מיותר על הנתבעים ומערכת המשפט, ולמנוע החלטות סותרות. 2. **חובת הגשת מלוא הסעד בתביעה אחת (אחדות התביעה):** תקנה 25 לתקנות קובעת כי תובענה תכיל את מלוא הסעד לו זכאי התובע בשל עילת התביעה. עילת תביעה מוגדרת כתשתית עובדתית המעניקה לתובע זכות לסעד (תקנה 6 לתקנות). על התובע לתבוע את כל הנזקים הנובעים מעילה מסוימת במסגרת תביעה אחת. אם לא עשה כן, הוא מנוע מלדרוש את היתרה בתביעה נוספת, אלא אם קיבל היתר לפיצול סעדים. 3. **איסור פיצול סעדים:** התרת הגשת תביעות חוזרות ונשנות הנובעות ממסכת עובדתית אחת, עבור נזקים שונים, עלולה לפגוע בעקרונות היסוד של סדר הדין האזרחי, הכוללים יעילות, הגינות, והתחשבות במשאבים ציבוריים ופרטיים. פיצול סעדים מותר, ככלל, רק בין סעדים מסוגים שונים, אך לא ניתן לפצל סעד אחד (כגון סעד כספי) לסעדי משנה. **יישום לעובדות המקרה:** * **זהות עילת התביעה:** בית המשפט קבע כי עילת התביעה בשתי ההתדיינויות זהה. בשני המקרים נטען כי נגרם נזק לבית העסק כתוצאה משריפה ביום 16.1.24, שהיקף הנזק הוערך על ידי אותו שמאי, מאותו משרד, לאחר ביקור באותו נכס, ובגין אותו אירוע ביטוחי (אותה פוליסה, אם כי התובעת טענה אחרת). * **מעשה בית דין:** מאחר שההליך הקודם הוכרע בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, נוצר מעשה בית דין המונע התדיינות נוספת באותה עילה. * **טענת התובעת בדבר ראשי נזק שונים:** בית המשפט דחה את טענת התובעת כי מדובר בסעדים שונים ובנזקים נפרדים (מבנה לעומת תכולה). נקבע כי "עילת התביעה אינה נעוצה בפוליסה שמכוחה הוגשה התביעה, כי אם במסכת העובדות המקימה את זכותו של התובע לעתור לסעד – היא האירוע שבגינו נגרם נזק לבית העסק". כלומר, גם אם יש שתי פוליסות שונות, האירוע הגורם לנזק הוא אחד, ועליו יש לתבוע את כל הנזקים במסגרת אחת. * **מודעות הנתבעת להליך הנוכחי:** בית המשפט קבע כי העובדה שהתביעה הנוכחית הומצאה לנתבעת לפני מתן פסק הדין בהליך הקודם, וכי הנתבעת הייתה מודעת להליך, אינה משנה את התוצאה. חוסר פעולתה של הנתבעת (לאיחוד הליכים, לאי-העלאת טענה) אינו גורע מתוקף הוראות הדין בנוגע למעשה בית דין ופיצול סעדים. * **הפן החדשני/הדגשה:** הדגש המרכזי בפסק הדין הוא על **אחדות העילה** מול **ריבוי הנזקים**. בית המשפט מבהיר כי גם אם נזק אחד מתייחס למבנה והנזק השני לתכולה, וגם אם יש פוליסות שונות, כאשר מקור הנזק הוא **אירוע אחד** (השריפה), הרי שהעילה זהה, וחלה החובה לתבוע את כל הנזקים במסגרת הליך אחד, אלא אם ניתן היתר מפורש לפיצול סעדים. הפסיקה מדגישה כי האירוע עצמו הוא המקים את עילת התביעה, ולא הפוליסה הספציפית. **סיכום והשלכות:** בית המשפט קבע כי התובעת הפרה את חובתה לתבוע את מלוא הנזקים בגין האירוע במסגרת תביעה אחת, וכי הגשת התביעה הנוכחית מהווה פיצול סעדים אסור. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה על הסף מחמת מעשה בית דין. פסק דין זה מדגיש את החשיבות הקריטית של **תכנון נכון של התביעה** ו**תביעת כלל הנזקים** הנובעים מאירוע נזיקי אחד. חברות הביטוח, כגופים המבצעים תביעות שיבוב, נדרשות לבצע בדיקה יסודית של כלל הנזקים שנגרמו, ולהגיש תביעה אחת ומאוחדת, על מנת להימנע מדחיית תביעות עתידיות מחמת מעשה בית דין או פיצול סעדים אסור. הדגש על "מסכת העובדות המקימה את זכותו של התובע לעתור לסעד" כתמצית עילת התביעה, מהווה אבן דרך בפרשנות הוראות סדר הדין האזרחי בהקשר של אחדות התביעה ואיסור פיצול סעדים.

חקיקה מקושרת

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

תאד"מ 41953-09-25 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ. קידמה החברה המרכזית לגז בע"מ, שלום (1.3.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית