רע"פ 3530/18

תקציר

המבקשים ביקשו רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בטענה כי עונשם מופרז וכי שגה בית משפט השלום בפסיקת פיצויים מבלי להעריך במדויק את הנזקים. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי העונשים שהוטלו על המבקשים היו צודקים ומידתיים, בהתחשב במכלול הנסיבות הרלוונטיות. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המבקשים, לפיהן היעדר קביעה מדויקת של הנזק צריך לחייב החמרת הענישה, שכן ניכר כי הנזק שנגרם למתלונן הוא משמעותי. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי עונשי המאסר לא התבססו רק על הנזק הכספי אלא גם על הנסיבות החמורות סביב ביצוע העבירות. גזרי הדין תאמו גם את מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה. השופטת דחתה גם את הטענה לאפליה בענישה בין המבקשים, שכן ההבדלים בעונשם יוחסו לשינויים קונקרטיים במצבם האישי ובעברו הפלילי. מאחר שהבקשה לא עמדה בקריטריונים של מקרים חריגים, קבע בית המשפט כי אין הצדקה להתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות, ועל כן נדחתה בקשת רשות הערעור.