ב"ל 66806-06-20

תקציר

פסק הדין במקרה זה נוגע למחלוקת בקביעת נכות בשל צלקות בגוף, כמפורט בסעיף 75(1) לתקנות הרלוונטיות. המערער טען כי יש לאפשר לוועדה הרפואית לקבוע נכות רק על פי שני החילופים המפורטים בסעיף 75(1), ואילו המשיב טען כי לוועדה שיקול דעת לקבוע נכות מותאמת. השופט פסק לטובת המשיב וקבע כי לוועדה אכן יש סמכות להתאים את אחוזי הנכות כראות עיניה. החלטה זו התבססה על פסיקות קודמות של בתי הדין האזוריים, ועל פסק דין של בית הדין הארצי שתמך בעמדת המשיב. עוד הדגישה השופטת כי תפקידה של הוועדה הוא להתאים את דרגת הנכות למצבו של כל מערער – משימה הדורשת שיקול דעת, שבית המשפט אינו צריך להתערב בה. עוד ציינה השופטת כי פרשנות מחמירה של התקנות, כפי שהוצעה על ידי המערערת, עלולה להביא להשלכות שליליות על מבוטחים אחרים. לפיכך הערעור נדחה, והתיק יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתדון בשאלה האם הצלקת המדוברת נחשבת מכוערת, שכן עניין זה לא נדון די הצורך בוועדה. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, וניתן יהיה לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.