ת"א 17472-06-21

תקציר

התובע והנתבע מצויים בסכסוך חוזי, במסגרתו ביקש התובע צו מניעה שימנע מהנתבע לחלט ערבות בנקאית. לאחר שהנתבע ויתר על הערבות, ביקש התובע לתקן את תביעתו. בית המשפט סירב לבקשה, בנימוק של השלב המתקדם של ההליך המשפטי, והעובדה שכל תיקון יחייב שיפוץ מלא של התביעה, לרבות עילות תביעה חדשות, הגשות עובדתיות וראייתיות וסעדים, שיהיו בלתי יעילים ויקרים. במקום זאת, השופט קבע כי התביעה המקורית תידחה, והתובע יוכל להגיש תביעה חדשה, ולהחזירו לסוף תור ההתדיינות המשפטית. תוצאה זו הועדפה בשל האינטרס הציבורי בשימוש יעיל במשאבים שיפוטיים, והעובדה שסעדו של התובע במסגרת ההליך הקיים היה כמעט בלתי אפשרי לאחר חילוט הערבות הבנקאית. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא צריכה לשאת בהוצאות, שכן שינוי הנסיבות נבע ממעשיו של הנתבע, ולא ניתן לקבוע את ההצדקה לתביעה הראשונית ללא בירור מלא. פסק דין זה משקף מעבר לגישה ליברלית פחות לתיקון כתבי טענות, תוך שימת דגש על יעילות ועל האינטרס הציבורי בחיסכון במשאבים שיפוטיים.