ת"א 46384-12-18

תקציר

בית הדין קבע כי פגיעתו של התובע, שאירעה במהלך תאונת עבודה, נגרמה כתוצאה מרשלנות מעסיקו, הנתבעת מס' 1, ומעסיקו הפורמלי, הצד השלישי. התובע נדרש לבצע בדיקת לחץ לתא בקרת ביוב, במהלכה החזיק בלון באמצעות חבל כדי למנוע בריחת מים. בשל לחץ מים חזק, נכרך החבל סביב ידו של התובע וגרם לו לפציעה. נמצא כי התובע לא הונחה כראוי כיצד לבצע את העבודה ולא הוזהר מפני הסיכונים הכרוכים בכך, דבר שהיה באחריותה של הנתבעת מס' 1 שהייתה אחראית על המבצע. עוד קבע בית המשפט כי התאונה הייתה צפויה מראש ולא אירוע בלתי צפוי, כפי שנטען על ידי הנתבעת מס' 1. בינתיים, הנתבעת מס' 2, אשר התקשרה עם הנתבעת מס' 1 לביצוע העבודה, לא נשאה באחריות שכן לא הוכח כי התרשלה בבחירתה בנתבעת מס' 1 או כי חלים חריגים אחרים. גם הצד השלישי נמצא אחראי, אך במידה פחותה מהנתבע מס' 1, וחויב לפצות את הנתבע מס' 1 בהתאם. לתובע לא נמצאה אחריות כלשהי לתאונה. מבחינת הנזקים, הפסדי השכר הקודמים של התובע, בניכוי השכר ששולם לו, חושבו לפי 8,908 ש"ח, ונפסקו לו 14,887 ש"ח בגין ירידה בכושר ההשתכרות. פיצויים בסך 2,000 ש"ח ו-10,000 ש"ח ניתנו בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, וסיוע מאחרים בהתאמה. כמו כן, נפסק לתובע סך של 25,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. בהתחשב בפיצויים שכבר שולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי (תובע מס' 2), הורה בית המשפט לנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת מס' 1 סך של 39,672 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. כן חויב הנתבע מס' 1 לשלם לתובע מס' 2 סך של 16,898 ₪, ואילו הצד השלישי יחזיר לנתבעת מס' 1 20% מתשלומיה לתובעת מס' 1. לבסוף חויב הנתבע מס' 1 בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד עבור נאשם 2, בסך 7,000 ₪.