בש"א 22431/07

תקציר

פסק הדין דוחה תביעת נזיקין שהגיש חייל שעבר ניתוח בעת שירותו הצבאי. הניתוח, שבוצע בבית חולים שבו היו הנאשמים הרופא ובית החולים, גרם לכאורה לחייל למצב שנקרא דרופ פוט. המשיב ייחס רשלנות לרופא ולבית החולים. המבקשים ביקשו לדחות את התביעה, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות מאחר שפציעתו של החייל אירעה במהלך שירותו הצבאי ומיוחסת לה, ולכן נופלת תחת חוק הנכים. לטענת המבקשים, חוק הנזיקין האזרחיים פוטר את המדינה ושלוחיה מאחריות במקרים כאלה וקובע מנגנון בלעדי לטיפול בהם. עוד טענו כי יש לפטר את בית החולים כמשיב מאחר ואין לו אישיות משפטית. המשיב טען, כי המבקש אינו חסין מאחריות שכן לא התקיימו התנאים לפטור לפי חוק הנזיקין האזרחיים, וטען כי פציעתו הייתה קיימת לפני שירותו הצבאי ולא נגרמה או הוחמרה בעקבותיה. עוד מתח ביקורת על חוק הנזיקין האזרחי ככזה שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הנזיקין ומפלה חיילים פצועים. המשיב גם ביקש פיצוי נוסף מעבר לקבוע בחוק הנכים, אליו התנגדו המבקשים, בטענה כי החוק קובע מנגנון כולל המונע תביעות מקבילות. בית המשפט הסכים עם המבקשים, בקובעו כי החסינות שמעניק חוק הנזיקין האזרחי חלה מאחר שפגיעתו של המשיב אירעה במהלך שירותו הצבאי ומיוחסת לה. בית המשפט קבע כי חוק הנכים מעניק אמצעי בלעדי לפיצוי במקרים כאלה, וניסיונו של המשיב לתבוע פיצויים נוספים לפי דיני הנזיקין אינו עולה בקנה אחד עם ההיגיון הפנימי של החוק. עוד ציינה השופטת כי חוק הנזיקין האזרחי עמד במבחן לאורך השנים ויש לערער עליו בערוצים ראויים אם המשיב חפץ בכך. לפיכך, התביעה נדחתה על הסף, והמשיב חויב בהוצאות המבקשים.