תלה"מ 10726-05-18

תקציר

מדובר בבני זוג גרושים, שניהם יהודים, אשר חתמו על הסכם גירושין בנוגע למשמורת ילדים, הסדרי ראייה, מזונות ותשלומי מזונות. האב, המשלם לאם סכום של 7,000 ₪ בחודש, טוען כי פסק הדין האחרון בעניין הלכה 919/15 מהווה שינוי נסיבות וצריך להצדיק הפחתה בתשלומים שהוא מעביר לאם. האם, לעומת זאת, טוענת כי ההסכם נחתם תוך מספר ויתורים מצידה ואין לשנותו, מה גם שלא חלו שינויי נסיבות משמעותיים. השופט אסף זגורי מצדד באם וקובע כי הלכה 919/15 אינה חלה רטרואקטיבית על הסכמים שנעשו לפני פסק דינה, והיא לבדה אינה מהווה שינוי נסיבות. כמו כן, השופטת מדגישה את חשיבות תום הלב ומניעת שימוש לרעה בהליכים משפטיים, במיוחד במקרים של הסכמי גירושין מקיפים עם ויתורים שלובים זה בזה. במקרה ספציפי זה, השופט מוצא כי טענת האב מונעת מטעמים אישיים ואולי נקמניים ונעדרת תום לב, שכן הוא אינו מממש את זכויות הביקור עליהן הסכים. לפיכך, השופט קובע כי יש לדחות את תביעת האב לאלתר, ומורה לו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לאם, ובכך מחזק את ההסכם הראשוני.