ב"ל 40883-03-12

תקציר

תובע נעצר והושעה מעבודתו כמנתח מערכות בכיר באל על לאחר שהואשם במסירת מידע ממאגר המידע של החברה לגורמים בלתי מורשים. המידע ששיתף לא היה מסווג והיה נהוג בקרב עובדי אל על אחרים. התובע הכחיש את הטענות וציין כי השופט שבחן את מעצרו דחה את גרסת המשטרה לאירועים. בסופו של דבר, הוא לא הורשע אלא קיבל מאסר על תנאי וצו עבודות שירות. עם חזרתו לעבודה סירבה אל על לבקשותיו לטהר את שמו ולהשיב לו את שכרו בתקופת ההשעיה. בריאותו הנפשית של התובע נפגעה כתוצאה מאירועים אלה, והוא לא יכול היה להמשיך לעבוד. הוא היה מבוטח בקרן פנסיה וקיבל קצבת נכות. שני מומחים רפואיים העריכו את מצבו של התובע. בחוות הדעת הראשונה נקבע כי התובעת סובלת מהפרעת הסתגלות בשל תכונות אישיות נרקיסיסטיות וכי האירועים באל על רק דחו את הבלתי נמנע. חוות הדעת השנייה של המומחה אבחנה את התובע כסובל מהפרעת דיכאון ממושכת שנגרמה כתוצאה מאירועי העבודה. חוות דעת זו אוהדה על ידי בית המשפט, אשר מצא כי מחלת הנפש של התובע נגרמה כתוצאה מהאירועים הטראומטיים בעבודה. בית הדין קיבל את התביעה, הכיר בליקוי הנפשי של התובע כפגיעה בעבודה והורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 4,000 ₪.