תלה"מ 41904-07-21

תקציר

התובע והנתבע הינם בני זוג נשואים אשר התגוררו יחד ביחידת דיור הצמודה למקום מגוריו של הנתבע. התובע תבע בעלות משותפת על בית המגורים לאחר שבני הזוג שיפצו אותו באופן נרחב ולקחו הלוואות משותפות. בית המשפט בחן את הראיות והטענות שהוצגו ומצא כי התובעת אמנם לא הוכיחה די הצורך כוונה מלאה לבעלות משותפת, אך הצליחה לבסס עילה לשיתוף חלקי. גורמים מרכזיים שנלקחו בחשבון כללו את ירושת בית המגורים על ידי הנתבע, היעדר הסכם ממון, התחייבויותיהם הכספיות המשותפות של בני הזוג, השיפוץ הנרחב והסתמכותה של התובעת על הבטחת בעלות משותפת. בשקלול שיקולים אלה, הכריע בית המשפט לטובת זכותו של התובע להירשם כבעלים של 25% מבית המגורים. השופט גם עודד את שני הצדדים להגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, וציין את המשמעות של נישואיהם ארוכי הטווח וההיסטוריה המשותפת שלהם. פסק הדין ניתן ללא פרטים מזהים ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאות המשפט שלהם.