ע"א 4185/07

תקציר

המחלוקת נסובה סביב צו הריסה למבנה שנבנה ללא היתר. המערערים טענו כי המשיבים, לרבות העירייה והמשטרה, פעלו שלא כדין בכך שמימשו את צו ההריסה מבלי לאפשר להם לפנות את תכולת המבנה. עוד נטען, כי המשיבים הרסו את המבנה כולו ולא רק את התוספות, וכי מעורבות המשטרה אינה חוקית. זאת ועוד, טענו המערערים כי חוסר יכולתם לפנות את תכולת הבניין נבע מכליאתם באותה עת, וחששם של המשיבים מפני אלימות לא היה מבוסס. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי המערערים אשמים בכך שלא פינו את המבנה במהירות וניסו לעכב את ההריסה באמצעים מניפולטיביים. עוד ציינו כי צווי ההריסה בוצעו במהירות על מנת למזער את פוטנציאל האלימות וכי המערערים, כבעלי הנכסים, אחראים לפינוי החפצים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה ברוב טענות המערערים. הוסכם כי האחריות לביצוע צווי ההריסה מוטלת על ועדת התכנון המקומית, וכל מעורבות משטרתית מוגבלת לסיוע. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות המערערים בטיפול בהליכי ההריסה וייחס להם מידה לא מבוטלת של דופי. עם זאת, בית המשפט מצא כי היה על המשיבים לאפשר למערערים להוציא את חפציהם מהבניין לפני ההריסה, שכן על המשיבים מוטלת החובה לנהוג בהגינות ובמידתיות. למרות זאת, החליט בית המשפט שלא להעניק כל סעד למערערים בשל חוסר תום ליבם ואשמתם התורמת. במקום זאת, התיק הוחזר לבית המשפט קמא כדי לקבוע את שווי הרכוש שנהרס ולהטיל עליו אחריות. דעת מיעוט הסכימה עם התוצאה אך חלקה על נימוקי הרוב באשר להתנהלות המשיבים.