ע"פ 8962/12

תקציר

בית המשפט בחן ערעור על הרשעה על יסוד ראיות נסיבתיות ואישר את החלטת בית משפט קמא ודחה את הערעור. המערער הורשע בשוד, רצח ועבירות נוספות, על סמך ראיות כגון DNA וטביעות אצבע הקושרות אותו לזירת הפשע ופריטים שנמצאו במיכל אשפה. בית המשפט פירט הליך בן שלושה שלבים להערכת ראיות נסיבתיות, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי הראיות הובילו למסקנה חד משמעית של אשמה. למרות ניסיונותיו של המערער להסביר או לדחות את הראיות, בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות. הראיות כללו נעל עם DNA של המערער התואם טביעת אצבע בזירת הפשע, פריטים במיכל עם DNA של המערער ושל הקורבן, ושימוש של המערער ברכב הקשור לעבירה. שתיקתו של המערער במהלך חקירתו במשטרה ובריחתו מזירת הפשע תרמו לקביעת בית המשפט. הסבריו החלופיים של המערער נדחו, לרבות טענות כי הוא היה רק אביזר לאחר מעשה. בית המשפט התייחס גם לגזר הדין וציין את היעדר הנסיבות החריגות המצדיקות את הפחתת העונשים, ובכך אישר את העונשים המצטברים בגין רצח וחבלה בכוונה. השופטים הסכימו עם חוות דעתו של השופט א' שוהם ואישרו את ההרשעה ואת גזר הדין.