תמ"ש 58197-10-10

תקציר

פסק דין זה עוסק במאבק משמורת על ילד קטין שאמו נפטרה. המבקשים, אחיו למחצה של הקטין מצד אמו, ביקשו משמורת משותפת או הסדרי ראייה עם הילד, הנמצא כיום תחת אפוטרופסותו הבלעדית של אביהם (המשיב). בית המשפט עיכב את החלטתו בנושא, והאריך את השהות ביציאתו של הקטין מישראל. הארכה זו נועדה להבטיח כי המבקשים יוכלו לממש את זכויותיהם החוקיות בנוגע להסדרי ראייה או משמורת ללא הפרעה. השופטת הכירה באוטונומיה המשפטית של המשיב כאפוטרופוס יחיד, אך גם הכירה במעמדם של המבקשים כבעלי עניין בכל הנוגע לטובתו של הקטין ולזכותם לשמור עמו על קשר. בית המשפט מצא כי הגבלת חופש התנועה של האב וזכותו של הקטין לצאת לחו"ל אינה מוצדקת, שכן ניתן לתת מענה לחששותיהם של המבקשים מפני אובדן הקשר עם הקטין באמצעות הסדרי ראייה. אלה יכללו את הבאת הקטין לישראל אחת לחודשיים לסופי שבוע ארוכים, נשיאה בהוצאות הנסיעה והקלה על תקשורת אלקטרונית סדירה. השופט הדגיש את חשיבות טובת הקטין ושמירה על קשרי משפחה, והשאיר את הדלת פתוחה להחלטות נוספות בנושא. פסק דין זה נועד לאזן בין הזכויות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים, להבטיח את שלומו של הקטין ואת גישתו למשפחתו מצד אמו תוך כיבוד סמכותו ההורית של המשיב. בית המשפט קרא לכל הצדדים לשים את צרכי הקטין בראש סדר העדיפויות ולהימנע מפעולות שעלולות להרחיב את הקרע ביניהם.