עת"מ 41061-06-11

תקציר

בקשתו של העותר, העוסק בשיקום שמיעה למעלה מ-25 שנה, נדחתה שלוש פעמים על ידי המשיב, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, בנימוק שהעותר חסר תואר אקדמי ראשון בתחום. העותר ערער על החלטה זו בבית המשפט, וטען כי ניסיונו הרב צריך לפצות על היעדר השכלה פורמלית, מה גם שגופים שונים דורשים כיום את התעודה לצורך העסקה בתחומו. בית המשפט הסכים עם העותר, וציין כי המשיב לא הצליח לאזן בין ההגנה על בריאות הציבור לבין זכותו של העותר לחופש עיסוק. פרשנותו של המשיב לחוק, אשר למעשה חייבה את המבקשים להיות בעלי השכלה כמעט זהה לבעלי תארים אקדמיים, נמצאה כאינה עולה בקנה אחד עם הוראות המעבר של החוק, שמטרתן להתאים לעוסקים ותיקים. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי השכלתה של העותרת הוכרה על ידי מוסדות אקדמיים, דבר המצביע על כך שדי בכך. משכך, העתירה התקבלה, והמשיב חויב לאפשר לעותרת לעבור בדיקות מיוחדות לצורך קבלת תעודת קלינאית תקשורת, שהוצאותיהן יכוסו על ידי המשיב.