ת"א 56211-10-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לביטול פסק הבורר. המבקשים טענו כי יש לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים. עם זאת, בית המשפט ציין כי מאחר שהמבקשים לא ערערו על החלטת הבורר בפני בורר אחר, כפי שזכותם, הם מוגבלים לעילות הביטול לפי סעיפים 24(9) ו-(10) לחוק. בית המשפט קבע כי עילות הביטול הנזכרות בסעיפים 24(3) ו-(4) אינן עומדות בפני המבקשים. עם זאת, בית המשפט בחן את כל הטענות שהוצגו ומצא כי הן חסרות שחר. בית המשפט הדגיש כי התערבות בפסק בורר היא חריגה ומתרחשת רק כאשר קיימת עילה ברורה המוסמכת בחוק. טענות המבקשים בדבר הפרות פרוצדורליות, סטייה מדיני הראיות וידיעתו האישית של הבורר נדחו כולן, שכן הבורר היה פטור מדרישות אלה בהסכמת הצדדים. יתר על כן, בית המשפט לא מצא פגיעה בתקנת הציבור בפסק הבורר, שבמרכזו תשלום סכום כסף בין הצדדים. גם טענות המבקשים בדבר התנהלותו ונימוקיו של הבורר לא הספיקו כדי להצדיק את ביטול פסק הבוררות. לבסוף, בית המשפט לא ראה סיבה להחזיר את העניין לבורר לדיון נוסף. כתוצאה מכך, נדחתה הבקשה לביטול פסק הבורר, ופסק הבוררות אושר. המבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 3,500 ₪.