סע"ש 62848-08-20

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו בגין תביעות פיצויים שונות בנוגע לתנאי העסקתו. התובע טען כי הובטח לו שכר גבוה מזה שקיבל, וכי תלושי השכר שלו פיקטיביים. עוד טען כי הנתבעת יזמה הפסקה בהעסקתו ולא שילמה לו עבור תקופה זו, פיטרה אותו שלא כדין ללא הודעה מוקדמת או שימוע, ולא ביצעה הפקדות חובה לפנסיה ותשלומים אחרים. הנתבעת הכחישה טענות אלה וטענה כי התובעת הועסקה בשתי תקופות נפרדות, עם הפסקה בין לבין שיזמה התובעת. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. נמצא כי התובע לא הצליח להוכיח כי שכרו היה שונה מהאמור בהודעות העובד ובתלושי השכר, למעט כמה רכיבים שנפסקו לטובת התובע. עוד קבע בית הדין כי יחסי העבודה היו רצופים, לרבות שלושת החודשים בהם לא עבדה התובעת, וכי הנתבעת לא הוכיחה כי נתנה לתובעת הודעה מוקדמת כדין על פיטורים. לפיכך, התובע היה זכאי לפיצוי בגין אי קיום שימוע, אך הסכום שנפסק היה נמוך מתביעתו, שכן הפיטורים לא נבעו מהתנהלות התובע. פסק הדין גם חייב את הנתבעת לשלם לתובע סכומים שונים עבור הפרשות לפנסיה, דמי חגים ותשלומים אחרים, לרבות פיצויי פיטורים. ככלל, תביעת התובע התקבלה באופן חלקי. הנתבע חויב לשלם לתובע סכומים אלה בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והפרשים. כמו כן נפסק כי הנתבע יישא בהוצאות המשפט של התובע, אשר נקבעו על סך של 3,000 ₪. על פסק הדין ניתן לערער תוך 30 יום.