ע"א 2330/04

תקציר

במקרה של יונה מלונות בע"מ, אקור הוטלס וצרפת מלונות ירושלים בע"מ, ליבת הסוגיה הייתה האם שני הסכמים מהווים עסקה אחת למכירת מלון מוגמר או שתי עסקאות נפרדות – האחת למכירת שלד מלונאי והשנייה לשירותי בנייה. ההסכמים, שנחתמו באותו יום, כללו העברת זכויות במלון שנבנה חלקית תמורת 28 מיליון דולר ומתן שירותי בנייה בשווי 16 מיליון דולר להשלמת המלון, בסך כולל של 44 מיליון דולר. רשות מס שבח טענה כי ההסכמים מייצגים עסקה אחת לצורכי מס, וטענה כי מהות העסקה היא מכירת מלון מוגמר. עם זאת, ועדת הערר מצאה כי ההסכמים פוצלו בשל סיבות מסחריות לגיטימיות שנבעו מקשיים כלכליים של מלונות יונה, מה שהוביל לקבלת עמדת המשיב כי מדובר בעסקאות נפרדות. עם זאת, בית המשפט ביטל זאת, והגיע למסקנה כי המהות הכלכלית של העסקה היא אכן מכירת מלון שהושלם תמורת 44 מיליון דולר, ולכן שומות המס צריכות לשקף זאת, תוך שהוא דוחה את פיצול העסקה כמלאכותי. ההחלטה קבעה כי יש לחשב את מס הרכישה על בסיס שווי כולל זה, שכן ההסכמים וההתחייבויות המשותפות השלובים מצביעים על עסקה כוללת אחת ולא על עסקאות נפרדות. כתוצאה מכך, חויב המשיב בהוצאות המשפט של המערער.