ת"א 22630-03-21

תקציר

בית המשפט מקבל את התביעה ומורה על אכיפת הסכם המכר בין התובעת לבין הנתבעת מס' 1. על פי ההסכם, 40% מזכויותיו של הנתבע מס' 1 בדירה יירשמו על שם התובע, בכפוף לכל דרישות החוק, לרבות תשלומי מיסים, ובהתאם לנוהלי לשכת רישום המקרקעין. החלטה זו מתבססת על הקביעה כי כוונת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בלשון ההסכם, הייתה עסקה למכירת זכויות, ולא עסקת הלוואה כפי שנטען על ידי הנתבעת. גם הטענה כי התובע לא עמד בהתחייבותו על פי הסכם המכר בכך ששילם את מלוא הסכום נדחתה, שכן מהראיות עולה כי התובע שילם את הסכום הנדרש בסך 472,000 ₪, והנתבעים קיימו את הסכם השכירות בכך שהעבירו לתובע את דמי השכירות החודשיים בשנים הראשונות. לפיכך, התובע זכאי לכך ש-40% מהזכויות בדירה יירשמו על שמו. בנוסף, בית המשפט מורה על דחיית התביעה לאכיפת הסכם השכירות, המבקשת סעד כספי, מאחר שלא כומתה ואינה בסמכותו של בית המשפט. הנתבעת מס' 1 תישא בהוצאות התובע בגין ההליך, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪. הנתבע מס' 2 אינו מחויב בהוצאות כלשהן. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויוגש להם בהתאם.