עת"מ 21719-09-19

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותו של הליך מכרזי פומבי שעורכת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לרכישת זכויות חכירה למספר מגרשים. הצעותיהם של העותרים, שהשתתפו במכרז, נפסלו בשל הגשת מספר הצעות נפרדות למגרשים בודדים במקום הצעה אחת משולבת לכל המגרשים, בניגוד לסעיף 3.1.1 במכרז. בית המשפט בחן את חוקיותו וסבירותו של המכרז, בהתחשב בעקרונות השוויון, היושרה והמיטביות הכלכלית במכרזים פומביים. נמצא כי תנאי המכרז היו חד משמעיים ונועדו למנוע מניפולציות ולהבטיח תחרות הוגנת, כאשר הסעיף המדובר מבהיר כי מציע יכול להגיש הצעה אחת בלבד. בית המשפט הסכים עם פרשנותה של רמ"י, וציין כי העותרים היו יכולים להבהיר בנקל כל עמימות אילו פנו לרמ"י. בנוסף, התרת ריבוי הצעות תפגע בעקרון השוויון ועלולה לפגוע באינטרס הציבורי בכך שתאפשר למציעים לתעדף את זכייתם ואולי אף להשפיע על המחירים. פסק הדין דחה את העתירות, אישר את החלטת רמ"י כסבירה וחוקית, והורה לעותרים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ככלל, פסק הדין הדגיש את חשיבות השוויון והיושרה במכרזים ציבוריים, תוך שמירה על החלטת הפסילה של רמ"י וחיזוק כללי המכרז.