עב"ל 497/03

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם המערערת, גרושתו של גדעון גריידי ז"ל, זכאית לגמלת שאירים בשל היותה ידועה בציבור. בני הזוג התגרשו ביולי 2000, וחמישה חודשים לאחר מכן נפטר גריידי. המערערת טענה כי הם המשיכו לחיות יחד כבעל ואישה לאחר הגירושין ועל כן יש להכיר בה כידועה בציבור. עם זאת, בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעתה והוביל אותה לערער על ההחלטה. הערעור מתמקד בקביעות העובדתיות שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי, כאשר המערערת חולקת על הסתירות המיוחסות לעדויות עדיה ולפרשנות הליכי הגירושין והיחסים שלאחר הגירושין. בית המשפט מציין כי המונח "ידוע בציבור" דורש הוכחת המשך השותפות והחיים המשותפים, שאינה מניחה באופן אוטומטי. במקרה דנן, האופי הזמני של שהותו של גריידי אצל המערער לאחר הגירושין, בצירוף ראיות בדבר חוסר התמיכה של המערער בגריידי ומשך הזמן הקצר של מערכת היחסים הידועה בציבור ביניהם, אינם מבססים די הצורך את קיומה של שותפות ידועה בציבור. דו"ח הערכת התלות האובייקטיבית, שתיאר את שהותו הזמנית של גריידי עם גרושתו ואת סידורי הטיפול בו, נתפס כדיווח אמין. משכך, הערעור נדחה, ומאשר את הקביעה הקודמת לפיה המערערת אינה זכאית לקצבת שארים.