ב"ל 8875-06-18

תקציר

פסק דין זה מקבל את תביעתו של תובע שתבע פיצויי פגיעה בגין קרע במיניסקוס ברכו השמאלית. התובע טען כי הפגיעה נבעה מתנאי עבודתו, המהווים "תאונת עבודה" או לחילופין "מחלת מקצוע" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. הנתבעת טענה כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין פגיעתו. בית הדין מינה שני מומחים רפואיים. המומחה הראשון, ד"ר קרסניאנסקי, הגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין פציעתו, וייחס זאת לתחלואה טבעית. חוות דעתו של המומחה לא נחשבה מספקת, שכן היא לא התייחסה לכל העובדות שהוצגו בפניו, מה שהוביל את בית הדין למנות מומחה נוסף, ד"ר שויטמן. חוות דעתו של ד"ר שויטמן תמכה בקיומו של קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין פגיעתו בברכו השמאלית, וייחסה תרומה משמעותית, למעלה מ-20%, לתנאי העבודה. בית הדין החליט לאמץ את חוות דעתו של המומחה השני, כפי שהייתה מפורטת, ברורה ומבוססת על מכלול העובדות. חוות דעתו של המומחה הראשון הייתה חלקית ולא התבססה על תשתית עובדתית מלאה. לפיכך התקבלה התביעה, והנתבע חויב לפצות את התובע על נזקיו, וכן לשלם 3,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.