עת"א 48250-09-23

תקציר

פסק הדין דן בתנאים לשחרור מינהלי של אסירים לפי פקודת בתי הסוהר ובחריגים לה. העותר במקרה זה לא קיבל שחרור מוקדם משום שהעבירה בה הורשע נופלת תחת החריג הנזכר בסעיף 68ג(ג)(3) לפקודת בתי הסוהר. על פי פרטי כתב האישום המתוקן, העותר הורשע בהטרדת גרושתו באמצעות מכשיר תקשורת, עבירה הפוגעת בשלוות נפשו של בן משפחה. גרושתו נחשבת כבת משפחה כהגדרתה בחוק אלימות במשפחה. לפיכך, העותר אינו זכאי להסדר השחרור המינהלי המוגבר הנזכר בסעיף I.1 לפקודת בתי הסוהר. זאת ועוד, טענת המשיב כי סיווגו של העותר כ"אסיר עלמאב" צריך להחריגו מהשחרור המוגדל אינה מתקבלת. אין די בהוראות הוועדה כדי לגבור על הוראות פקודת בתי הסוהר בדבר שחרור מינהלי. אשר על כן, בקשת העותר לשחרור מנהלי במועד הנקוב בטופס המגורים, 2.9.2023, נדחית, והמועד הנכון לשחרורו המנהלי הוא 1.11.2023, כפי שקבע המשיב. חרף הטעות במסירת מועד השחרור לעותר, לגופו של עניין להביא לדחיית עתירתו.