ת"פ 11600-08-22

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ציפורה גילוני גז) דן בעניינם של טרה-ביט חומרה ותוכנה בע"מ (להלן: "הנאשמת 1") ודן חוטין (להלן: "הנאשם 2"), שהורשעו, על יסוד הודאת הנאשם 2, ב-8 עבירות של אי הגשת דוח וחשבון במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה. **עובדות המקרה:** * הנאשמת 1 היא חברה פרטית שעוסקת בתמיכה טכנית ושירותי מחשוב. * הנאשם 2 הוא מנהלה הפעיל של הנאשמת 1 בתקופה הרלוונטית. * הנאשמים היו חייבים להגיש דוחות שנתיים, הכוללים מאזן וחשבון רווח והפסד מאושרים על ידי רואה חשבון, עבור הכנסות הנאשמת 1 בשנים 2016-2023, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. * הנאשמים, ללא סיבה מספקת, לא הגישו את הדוחות במועד. **טיעוני הצדדים:** * **המאשימה (מדינת ישראל):** טענה כי עבירות של אי הגשת דוחות הן עבירות חמורות הפוגעות בסדר התקין של גביית המס, מונעות פיקוח על חבות המס ופוגעות בשוויון בנטל המס. כמו כן, הדגישה את הפגיעה בערך החברתי ואת הצורך להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי. המאשימה הדגישה כי במקרה זה מדובר בתקופה ארוכה של אי הגשת דוחות, שלא הוסרו המחדלים, ולכן יש להטיל מאסר בפועל. היא עתרה לעונש כולל שלא יפחת מ-12 חודשי מאסר בפועל. * **הנאשמים (ע"י בא כוחם):** טענו כי יש להתייחס לכל העבירות כאל אירוע אחד, בהתאם להלכת ג'אבר. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, טענו כי החברה הוקמה על ידי אביו של הנאשם 2, שהסתבך כלכלית והותיר חובות עתק. הנאשם 2 הפעיל את החברה בגפו לאחר מות אביו, על מנת לפרנס את אימו. העבירות בוצעו על רקע קריסה כלכלית טוטאלית של החברה. הנאשם 2 שיתף פעולה בחקירה, הודה במעשיו וחסך זמן שיפוטי. כמו כן, נטען כי מחזורי העסקאות היו נמוכים, והמחדלים לא הוסרו בשל חסרון כיס. הנאשם 2, בן 56, מתמודד עם מצב כלכלי קשה, בריאותי ודואג לאימו החולה. הוא חרט על מעשיו וביקש להטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, ואף לבטל את הטלת הקנס בשל מצבו הכלכלי. **דיון וקביעת מתחם העונש ההולם:** בית המשפט, תוך יישום תיקון 113 לחוק העונשין, קבע את מתחם העונש ההולם בשלושה שלבים: 1. **קביעת מספר האירועים:** בית המשפט קבע כי מדובר ב"אירוע אחד מתמשך", בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בהלכת ג'אבר, ולכן יש לקבוע מתחם עונש אחד. 2. **קביעת מתחם העונש ההולם:** * **הערך החברתי שנפגע:** בית המשפט הדגיש כי עבירות מס פוגעות בקופה הציבורית, בעיקרון השוויון בנטל המס ובחשיבות מנגנון הדיווח לרשויות. * **נסיבות ביצוע העבירה:** נקבע כי הפגיעה בערכים החברתיים משמעותית, למרות מחזורי העסקאות הנמוכים, זאת בשל משך ביצוע העבירות (8 שנים), מספר הדוחות שלא הוגשו ואי הסרת המחדלים. * **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט סקר פסיקה קודמת במקרים דומים, אשר מצאה כי העונשים נעים בין חודשים בודדים של מאסר (שיכול שירוצו בעבודות שירות) לבין 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית. לאור האמור, נקבע כי **מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר (שיכול שירוצו בעבודות שירות) ל-12 חודשי מאסר, בצירוף מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה וקנס.** 3. **קביעת מתחם הקנס:** בית המשפט קבע כי הקנס הוא ממין העבירה, ויש חשיבות לענישה כספית משמעותית כדי לבטל את הכדאיות הכלכלית. לאור האמור, **מתחם הקנס נקבע בין 10,000 ₪ ל-30,000 ₪.** 4. **גזירת העונש:** בשלב זה, בית המשפט בחן את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כגון מצבו הרפואי והכלכלי הקשה של הנאשם 2, שיתוף הפעולה שלו בחקירה, הבעת החרטה וחסכון בזמן שיפוטי. בית המשפט מצא כי נסיבות אלו מצדיקות הקלה בעונש. **גזר הדין:** * **נאשמת 1:** קנס סמלי בסך 50 ₪. * **נאשם 2:** * **מאסר בפועל:** 9 חודשי מאסר, שירוצו על דרך של עבודות שירות. * **מאסר על תנאי:** 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים. * **קנס:** 10,000 ₪, שישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים. * **התחייבות:** 10,000 ₪, להימנע מביצוע עבירות מס במשך שנתיים. **היבטים משפטיים וחידושים:** * **יישום תיקון 113 לחוק העונשין:** פסק הדין מדגים באופן ברור את שלושת השלבים של גזירת הדין כפי שנקבעו בתיקון 113, החל מקביעת המתחם ועד לגזירת העונש הסופי תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. * **הלכת ג'אבר:** בית המשפט אימץ את הלכת ג'אבר וקבע כי מדובר באירוע אחד מתמשך, למרות ריבוי הדוחות שלא הוגשו. גישה זו מקלה על הנאשם מבחינת קביעת מתחם עונש אחד, במקום מתחמים נפרדים לכל עבירה. * **איזון בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי:** בית המשפט שקל את חומרת העבירות והפגיעה בערכים החברתיים, אך מצא לנכון להקל בעונשו של הנאשם 2 לאור נסיבותיו האישיות הקשות (כלכליות, רפואיות ומשפחתיות), שיתוף הפעולה והחרטה. הקלה זו התבטאה בריצוי עונש המאסר בעבודות שירות, וכן בקנס שנקבע ברף התחתון של המתחם. * **קנס ככלי למניעת "כדאיות כלכלית":** בית המשפט הדגיש את חשיבות הקנס כעונש ממין העבירה, שמטרתו למנוע את הכדאיות הכלכלית שבביצוע עבירות מס. * **התמודדות עם מצוקה כלכלית:** פסק הדין מציג גישה שבה מצוקה כלכלית קשה, כאשר היא מוכחת ומוצגת כגורם מרכזי לביצוע העבירות, יכולה להוות שיקול לקולא בגזירת הדין, בפרט כאשר היא משפיעה על היכולת להסיר מחדלים. לסיכום, פסק הדין משקף איזון עדין בין הצורך להעניש בחומרה על עבירות מס הפוגעות באינטרס הציבורי, לבין התחשבות בנסיבות אישיות חריגות של הנאשם, תוך שימוש בכלים שהעניק התיקון לחוק העונשין.