רע"א 1357/06

תקציר

המבקש, חייל שנפצע במלחמת יום הכיפורים, לקה בשיתוק חלקי והגיש תביעה לקצבת נכות בשנת 1974 לפי חוק הנכות. בתחילה הוערך נכות של 40% מסיבות נוירולוגיות, הערכות מאוחרות יותר השתנו, ובסופו של דבר הורידו את הדירוג ל -20% על ידי קביעה שהסיבה הייתה פסיכיאטרית ולא אורגנית. לאחר מספר ערעורים, נקבעה לבסוף בשנת 1996 נכותו של המבקש בשיעור של 55%. הוא ביקש הטבות רטרואקטיביות משנת 1974, אך המשיב ולאחר מכן בית המשפט המחוזי סברו כי הטבות בשיעור החדש יחולו רק ממועד ההגשה האחרונה במאי 1993, ולא רטרואקטיבית. המבקש טען כי מדובר בבחינה מחודשת של התביעה הראשונית ולא בתביעה חדשה, אך בית המשפט מצא כי כל בדיקה רפואית מהווה תביעה חדשה. הם הדגישו את העיצוב החקיקתי של מערכת "תיק פתוח" המאפשרת תיקונים תקופתיים של הנכות ללא הצדקה לתשלומים רטרואקטיביים. למרות מחלוקת המערערת וטענותיה בדבר סיווג שגוי ראשוני, אישר בית המשפט מבנה זה, דחה את הערעור ושלל הטבות רטרואקטיביות.