ת"פ 9090-02-17

תקציר

הנאשם מואשם בפציעת המתלונן בסכין, איומים על המתלונן ואשתו והחזקת סכין שלא כדין. באשר לאישום החבלה, השופט קובע כי לא ניתן להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם פגע במתלונן בסכין, ולכן מזכה אותו מאשמה זו. השופט מקבל את עדותם של המתלונן ורעייתו כי האירוע התרחש מחוץ לדירת הנאשם, וכי הסכין אחזה בסכין בחדר המדרגות של הבניין, שהוא שטח ציבורי. הדבר מוביל להרשעת הנאשם בהחזקת סכין שלא כדין. השופט גם זיכה את הנאשם מאשמת האיום המיוחסת למתלונן ולאשתו, שכן עדויותיהם לא תמכו בטענות אלה. עם זאת, השופט מרשיע את הנאשם בכך שאיים על החוקר במהלך חקירתו במשטרה, ובפרט במשפט "אם אני הולך הביתה, אני תולה את השכן". השופט מסביר כי ביטוי זה צופה פני עתיד ונועד להפחיד. בסך הכל, השופט הרשיע את הנאשם באיומים על החוקר, ובהחזקת סכין שלא כדין, תוך זיכויו מיתר סעיפי האישום. ההחלטה מתקבלת על סמך הערכות העדויות והראיות שהוצגו בבית המשפט, לצד הדין החל.