ת"פ 1287-11-20

תקציר

השופט קבע כי אין הצדקה להימנע מהרשעת הנאשם בעבירות האלימות שבוצעו כלפי בת זוגו, שכן הנסיבות אינן עומדות בקריטריונים להקלה כזו. השופט הדגיש את חומרת האלימות במשפחה ואת הצורך בהרתעה, במיוחד נוכח אופי התקיפה, שכללה חנק, מכות ונשיכה, שגרמו לקורבן חבלות וחבלות. הפגיעה הפוטנציאלית בסיכוייו העתידיים של הנאשם לא נחשבה סיבה מספקת להימנע מהרשעה. לצורך העונש קבעה השופטת כי הטווח הראוי הוא בין 5 ל-15 חודשי מאסר, בהתחשב בחומרת העבירה, בנסיבות ביצועה ובפסיקה קודמת. השופט התייחס גם לפרשנות המונח "שיקום" בהקשר של חריגה ממתחם הענישה והגיע למסקנה כי יש לשמור אותו למאמצי שיקום משמעותיים או לנסיבות, ולא רק לחזרה לחיים נורמטיביים. מאחר שמצבו של הנאשם לא נכנס לקטגוריה זו, איתר השופט את העונש ההולם בטווח שנקבע. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם חמישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 500 שקל ותשלום פיצויים בסך 4,500 שקל למתלונן. גזר הדין נועד לאזן בין חומרת ההרתעה לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, היעדר עבר פלילי וניתוק הקשר עם המתלונן. השופט הדגיש כי גזר הדין צריך לשמש אזהרה לנאשם ולחברה מפני ההשלכות של התנהגות אלימה כזו. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין תוך 45 יום.