ע"פ 489/74
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין עוסק בתאונת דרכים בה היה מעורב נהג אוטובוס אגד שגויס להסעת חיילים ברמת הגולן. המערער הואשם בשתי עבירות: נהיגה בחוסר זהירות ואי שמירת מרחק בטוח. בית משפט השלום זיכה אותו מהאחרון, אך הרשיע אותו בנהיגה פרועה. דעת הרוב של בית המשפט המחוזי בנצרת אישרה את ההרשעה, ואילו דעתו החולקת של השופט בהלול טענה לזיכוי מלא. בית המשפט העליון, בהסכמתו עם השופט בהלול, קיבל את הערעור וזיכה את המערער. השאלה המרכזית הייתה האם המערער התרשל, אך שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי טעו כשהניחו כי התאונה עצמה מעידה על רשלנות. בית המשפט העליון קבע, כי בהתחשב בתנאי הדרך (שלג ורטיבות), מהירותו של המערער סבירה, והוא ניסה לעצור בהדרגה כדי להימנע מהחלקה. לא הובאו ראיות לכך שהתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות המערער, ויש להימנע מהכללות לגבי חוקי התנועה לטובת התחשבות בנסיבות הספציפיות. המפתח לפסק הדין היה העיקרון לפיו על התביעה להוכיח כי הרשלנות גרמה לתאונה, ולא שעל הנתבע להוכיח את חפותו.
חקיקה מקושרת
ע"פ 489/74 משה שטם נ' מדינת ישראל, עליון (19.10.1975)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.