ע"פ 8503/14

תקציר

מדובר במקרה טרגי של אלימות במשפחה וקנאה שהוביל לרצח אישה הרה. עולא אבו סיאם, הקורבן, נישאה לבן דודה סאבר ועברה להתגורר בבית הוריו, שם עברה התעללות על ידי חמותה, המערערת. אולה נמלטה פעמיים אך הוחזרה לחותניה, ובסופו של דבר החמות ירתה בה למוות. המערערת טענה להקלה בעונשה, בטענה שהיא סובלת ממוגבלות שכלית, הפוגעת באופן מהותי ביכולתה השכלית. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות למוגבלות שכלית והדגיש את אופיו המניפולטיבי של המערער ואת חוסר אמינותו. ההתמקדות הייתה במצבה הנפשי ובמצוקתה הרגשית, ולא בליקוי שכלי. הראיות הראו את יכולתה של המערערת לתפקד ולהסתגל, ומנת המשכל שלה לא העידה על מוגבלות שכלית. יתר על כן, המניע היה קנאה, והפשע היה מתוכנן, תוך פגיעה בכל סיכוי לעונש מופחת. הערעור, שביקש להפעיל את סעיף 300א לעונש קל יותר בשל ליקוי שכלי, נדחה מאחר שהמערערת לא סיפקה תשתית ראייתית ממשית לטענתה והנסיבות לא הצדיקו עונש מופחת. גזר הדין פירט את היחס המחפיר לקורבן ואת אופיו המתוכנן מראש של הפשע. השופטת ברק-ארז הוסיפה הערה נוקבת על אי-הפיכות העבירה, ואילו השופטת שוהם הסכימה עם ההחלטה.