ע"פ 9091/05

תקציר

גזר הדין המדובר קשור למקרה של נאשם שצעק קריאות גזעניות במהלך משחק כדורגל ולאחר מכן נעצר והואשם בהסתה לגזענות. מחלוקת עובדתית התגלעה בין הנאשם לבין השוטרים שנכחו במקום בשאלה האם הוזהר הנאשם טרם מעצרו. הערכאה הנמוכה יותר הרשיעה את הנאשם, על סמך עדויות השוטרים, וגזרה את דינו בהתאם. הנאשם ערער על פסק דין זה, בטענה כי בית המשפט לא שמע עד שיכול לתמוך בגרסתו לאירועים. ערכאת הערעור נעתרה, וקבעה כי הימנעותה של הערכאה הנמוכה יותר משמיעת עד זה היוותה טעות פרוצדורלית, והחזירה את התיק לערכאה נמוכה יותר לדיון נוסף. לאחר מכן ביקש הנאשם לפסול את שופט הערכאה הנמוכה יותר, בטענה כי התבטאויותיו הקודמות של השופט מצביעות על נטייה נגדו וכי תוצאות המשפט נקבעו מראש. הן הנאשם והן התביעה ערערו על החלטה זו. ערכאת הערעור דחתה את הערעורים, תוך שהיא מניחה את יכולתו של שופט הערכאה הנמוכה יותר לשקול מחדש את עמדתו לאור ראיות חדשות וציינה כי ההערות הקודמות נאמרו אגב פסק הדין. בית המשפט הדגיש כי התיק מוחזר לאותו שופט בהתאם להנחיית ערכאת הערעור וכי אין חשש ממשי למשוא פנים. בכך אישרה ערכאת הערעור את החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא לפסול את עצמה.