ע"ע 582/05

תקציר

העובדת, שעבדה כמדריכה באורט, ערערה על מספר היבטים בהתנהלות מעסיקה לשעבר במהלך העסקתה ולאחריה. ראשית, העובד ביקש להיות מוכר כמדריך מקצועי מוסמך, אולם בית המשפט מצא כי העובד אינו עומד בדרישות להסמכה זו ולכן דחה את ערעורו. שנית, שיטת חישוב התשלום עבור חופשת המחלה שלא נוצלה של העובד הייתה שנויה במחלוקת. בית הדין הפנה לפסק דין קודם ולהנחיה מאוחרת יותר של משרד החינוך, שקבעו כי החישוב צריך להתבסס על היקף משרתו המדויק של העובד בכל שנה, ולא על משרתו בשנה הקודמת, ואישר את החלטת בית הדין האזורי בעניין זה. שלישית, העובד טען כי הובטחו לו 12 חודשי דמי הסתגלות עם פרישתו אך קיבל רק שישה. בית הדין צידד באורט בעניין זה, שכן העובד לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו, והחלטת בית הדין האזורי התבססה על עדות מהימנה. אורט ערערה גם על החלטת בית הדין האזורי, שקבע כי יחסי עובד-מעביד הסתיימו ביום 30.9.94. בית המשפט דחה את ערעורה של אורט, והסכים עם בית המשפט המחוזי כי הודעה מפורשת של אורט אישרה תאריך זה. בעקבות זאת חויבה אורט לשלם לעובד משכורת חודשית נוספת, בסך 4,136 שקל. ערעורי הצדדים נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.