עת"מ 8472-08-17

תקציר

במוקד העתירה עומדת החלטת עיריית ירושלים להעביר את בית הספר הממלכתי דתי ברנדט מהבניין ברחוב מאיר בלבן 6 למבנה חלופי קטן יותר, תוך הקצאת מבנה בית הספר לבית הספר בית יעקב-נווה בת שבע. העותרים, שהם הורים לילדים הלומדים בברנדט ותושבי השכונה, טוענים כי ההחלטה פגומה ודינה להתבטל. העירייה מצדיקה את ההחלטה בשל מחסור בכיתות לימוד בירושלים ושימוש לא יעיל במבנה ברחוב מאיר בלבן 6, שכן בבית הספר ברנדט לומדים מספר תלמידים קטן בלבד. השופט לא מצא כל הצדקה לטענות המקדמיות שהעלתה העירייה בדבר שיהוי, שינוי נסיבות והתנהלות חסרת תום לב מצד העותרים. עם זאת, השופט מצא צדק בטענת העותרים בדבר הפרת נהלי משרד החינוך, המחייבים את העירייה לקבל את אישור המשרד להקצאת המבנה לנווה בת-שבע. השופט קבע כי ההחלטה להקצות את המבנה לנווה בת שבע מבלי לקיים את ההליך התקין אינה חוקית ומבוטלת. השופט דחה את יתר טענות העותרים, ובהן חוסר סבירות, הבטחה מנהלית ואי מתן זכות שימוע. השופט ציין כי החלטת העירייה אינה בלתי סבירה כשלעצמה וכי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם בדבר ההבטחה וזכות השימוע. למרות ביטול החלטת ההקצאה, השופט לא ביטל אוטומטית את ההחלטה להעביר את בית הספר ברנדט, שכן מדובר בהחלטות נפרדות. השופט קבע כי אם העירייה לא תקבל החלטה חדשה על הקצאת המבנה עד למועד שנקבע, תבוטל גם ההחלטה להעביר את בית הספר ברנדט. העירייה חויבה לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של העותרים, ונווה בת שבע חויבה לשלם לעותרים הוצאות משפט.