סע"ש 63251-07-20

תקציר

התובעת, עובדת הנתבעת, תבעה הפרשי שכר שונים, בטענה כי הנתבע לא שילם לה עבור כל שעות עבודתה. היא ביססה את טענתה על דוחות נוכחות ששמרה בעצמה באמצעות אפליקציה בטלפון שלה, שלדבריה שיקפו את שעות עבודתה בפועל. הנתבעת, לעומת זאת, הציגה דוחות נוכחות רשמיים המעידים על השעות שנרשמו עבור התובעת. השופטת קבעה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שדיווחי הנוכחות של הנתבעת אינם נכונים. סתירות בעדותה של התובעת עצמה, כמו גם סתירות בין דיווחיה לאלה של הנתבע, הביאו את השופטת להטיל ספק במהימנות דיווחיה של התובעת. זאת ועוד, השופטת ציינה כי התובעת לא הוכיחה כי נעשו שינויים כלשהם בדו"חות הנוכחות בהוראת הנתבעת. באשר לתביעת התובע לפיצוי בגין אי מתן מנוחה שבועית, דחתה זאת השופטת על סמך פסקי דין קודמים, שקבעו כי פיצוי כספי במקרים כאלה עלול לסכל את תכלית החוק. גם תביעתה של התובעת לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים נדחתה, שכן השופטת מצאה כי התובעת לא התפטרה מכוח הוראות דיני המגן, ולכן אינה זכאית לפיצויי פיטורים מלאים. השופטת דחתה גם את תביעות התובע לפיצוי בגין קבלת תלושים פסולים ובגין הפרת חוקי מגן ועוגמת נפש, שכן אלה התבססו על טענותיו הקודמות של התובע שנדחו. לבסוף, התייחסה השופטת לתביעתה הנגדית של הנתבעת לקיזוז, וביקשה לנכות את כל הסכומים ששילמו לכאורה לתובעת ביתרה, וכן לשלול ממנה את יתרת ההודעה המוקדמת. השופטת דחתה טענה זו, וציינה כי הנתבעת כבר שילמה לתובעת את יתרת הודעתה ולא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בחישובי תשלום היתר. למרות דחיית טענות התובע, החליטה השופטת כי כל צד יישא בהוצאותיו, בשל התנהלותה הלקויה של הנתבעת בכל הנוגע לשינויים ידניים בדוחות הנוכחות. לפיכך, תביעת התובע נדחתה במלואה, ושני הצדדים יישאו בהוצאותיהם המשפטיות.