ע"א 1411/21

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של המערער על קביעותיו של בית משפט קמא בעניין פסילה והתנהלות פרוצדורלית. בתחילה, דחה בית משפט קמא את בקשת הפסילה של המערער, ולא מצא בסיס לגיטימי לטענות כי השופט היה מוטה או הושמעו איומים, שכן רישומי הדיון לא תמכו בטענות אלה. חוסר שביעות רצונו של המערער מהחלטות פרוצדורליות, כגון תשאול עדים והתייחסות להקשר המשפטי של התיק, לא היווה עילה לפסילה. זאת ועוד, הגישה המערערת באיחור בקשה לתיקון הפרוטוקול, דבר שהוביל להוצאות נוספות שנגרמו למשיב. המערער המשיך לטעון בערעורו על משוא פנים והתנהלות פרוצדורלית פסולה של בית המשפט, לרבות טענות למחיקת רשומות רטרואקטיבית והפרת חובות אתיות, שלא היו מבוססות. בית המשפט הדגיש כי יש לטפל באי שביעות רצון מפסקי דין פרוצדורליים באמצעות הליכי ערעור סטנדרטיים, ולא באמצעות מאמצי פסילה. בסופו של דבר נדחה הערעור, כאשר בית המשפט שב ומאשר כי המערער לא הוכיח חשש ממשי למשוא פנים שיצדיק את פסילת השופט. בנוסף, היא לא הטילה הוצאות בגין הערעור, והגיעה למסקנה כי אין בסיס לטענותיו.