ע"א 8587/01

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה תביעת רשלנות רפואית שהגישו המערערים נגד מספר משיבים, בהם קופת חולים ורופאיה, ומדינת ישראל. המקרה עוסק באנני גולדברג ז"ל, שעברה שלושה ניתוחים להסרת נגעים בקרקפת שלה בתוך שנתיים. המערערים טענו כי המשיבים התרשלו בטיפול בשני הנגעים הראשונים, וכי רשלנות זו הביאה למותה מסרטן כשנה לאחר הניתוח השלישי. באופן ספציפי, נטען כי הרופא שטיפל בנגע הראשון בשנת 1992 התרשל בכך שלא שלח אותו לבדיקה פתולוגית, וכי הרופא שטיפל בנגע השני בשנת 1994, כמו גם קופת החולים והפתולוג שבדק את הנגע, התרשלו בכך שלא דאגו לכך שתוצאות הבדיקה הפתולוגית יובאו לידיעתו של גולדברג. בית המשפט המחוזי קבע כי הרופא הראשון לא התרשל משום שסוג הנגע שהסיר אובחן בקלות ולא הצריך בדיקת מעבדה. עוד קבע בית המשפט כי בעוד הרופא השני וקופת החולים התרשלו בכך שלא יידעו את גולדברג על תוצאות הבדיקה הפתולוגית של הנגע השני, רשלנות זו לא הייתה קשורה סיבתית למותה, שכן הנגע השלישי היה בעל אופי שונה והתפתח ככל הנראה זמן קצר לפני שהתגלה. עוד קבע בית המשפט כי הפתולוג לא התרשל וכי לא הייתה הפרה של חובה חקוקה במקרה זה. בית המשפט העליון הסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור. בית המשפט הדגיש כי שאלות של הוכחה רפואית מחייבות הגשת חוות דעת מומחים, וכי המערערים לא הצליחו להביא ראיות מספיקות לרשלנות או לקשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין מותו של גולדברג. יתר על כן, בית המשפט מצא כי נימוקיו של בית המשפט המחוזי ביחס לפתולוג ולסוגיית החובה הסטטוטורית היו מבוססים. השופט רובינשטיין הוסיף הערה המדגישה את החשיבות של מינוי מומחים רפואיים במקרים המתאימים כדי לסייע לבית המשפט להגיע להחלטות מושכלות.