ת"מ 61913-03-16

תקציר

התובעת, אשר השתתפה במכרז לעבודות פיתוח, עפר וסלילה שפרסמה הנתבעת בשנת 2013, תבעה סך של 2,750,000 ₪ בהליכים מנהליים לאחר שלא זכתה במכרז. הצעתה של התובעת עמדה על 5,897,444 ₪ ואילו הצעתה של האחים בן רחמים עמדה על 5,900,000 ₪. למרות שהתובעת קיבלה את ההצעה הזולה יותר, ועדת המכרזים בחרה באפשרות זו על סמך ניסיונה החיובי הקודם בחברה וההפרש הקטן בין ההצעות. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשת התובעת לצו מניעה זמני, ובית המשפט העליון דחה אף הוא את בקשת התובעת למתן רשות ערעור. התובע טען כי ועדת המכרזים שגתה בבחירתה בהצעתו של בן רחמים ותבעה פיצויים שנגרמו עקב אי הזכייה במכרז. הנתבעת נימקה את החלטתה והעלתה טענות כנגד הנזק הנטען אך בהמשך ויתרה על טענות הסף. בית המשפט קבע כי ועדת המכרזים רשאית להחיל את כלל הכוח המקביל בהפרש קטן של 0.04% בין ההצעות ולהוסיף קריטריונים לבחינת ההצעות. בית המשפט קיבל גם את טענת הנתבעת כי תנאי המכרז אפשרו לוועדה לסטות מכלל המציע הזול וכי הוועדה החילה כראוי את כלל הכוח המקביל. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת התובעת כי הנתבעת לא הוכיחה את נזקיה, וקבע כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לרווח שהייתה מפיקה אילו זכתה במכרז. בית המשפט חייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 117,000 ₪.