דנ"א 9107/11

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון דוחה את בקשת העותרת לעיון נוסף בפסק דין קודם הנוגע לתוקפה של משכנתא על מקום מגוריה. פסק הדין המקורי קיבל את ערעור הבנק על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי יש לקיים את תצהיר היעדר הזכויות בנכס על ידי המבקשת, ובכך לבסס את המשכנתא על הנכס. פסק הדין של בית המשפט העליון מכיר בחובת ההגינות של הבנק כלפי צדדים שלישיים שאינם קשורים ישירות לבנק, אך קובע כי במקרה זה הבנק פעל כראוי. התצהיר היה ברור ותמציתי, והבנק נקט צעדים לאימות מודעותו של העותר לעסקת המשכון. פסק הדין מדגיש כי טענות העותר מתמקדות ביישום חובות אלה ולא בקיומן, ואינן מצדיקות את הצעד החריג של דיון נוסף. בנוסף, צוין בפסק הדין כי פסק הדין אינו סותר פסקי דין קודמים, ונסיבותיו האישיות של העותר אינן מצדיקות דיון נוסף. כתוצאה מכך, הבקשה לדיון נוסף נדחית, ועיכוב הליכי מימוש המשכנתא מוסר.