בש"פ 4134/14

תקציר

במאי 2014 נעצרו המבקשים, יחד עם חשודים נוספים, בחשד לקשירת קשר, מרמה, העלמת מס והלבנת הון. לאחר מספר הארכות מעצר לחקירה, הורה בית משפט השלום בנתניה ביוני 2014 על שחרורם למעצר בית מלא בשל היעדר הצדקה להמשך מעצרם וחשש לשיבוש הליכי חקירה. עם זאת, בית המשפט המחוזי ערער על החלטה זו והורה על הארכת מעצרם של המבקשים עד ליום 15.6.2014. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט העליון, בטענה לפגיעה בזכויותיהם החוקתיות ולהיעדר הצדקה להמשך מעצרם. שופט בית המשפט העליון פסק נגד המבקשים, בקובעו כי טענותיהם התמקדו בעיקר בנסיבות הספציפיות של עניינם, שכבר נדונו בערכאות נמוכות יותר. עוד הדגישה השופטת כי החשש לשיבוש חקירה נדון ונבחן שוב ושוב, והחלטת בית המשפט המחוזי איזנה כראוי בין כל הנסיבות הרלוונטיות. מאחר שמדובר בערעור שלישי, הדגישה השופטת כי יש להיעתר רק במקרים של נסיבות חריגות או חשיבות משפטית, מה שלא היה המקרה כאן. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.