תפ"מ 26314-04-23

תקציר

השופט הורה לקבל את תביעת התובע נגד הנתבע. התביעה נסובה סביב מחלוקת בתקופת השכירות כמפורט בהסכם השכירות. התובעת טענה כי חוזה השכירות הראשוני לשנה מספטמבר 2017 עד אוגוסט 2018, ולאחריו תקופת אופציה לחמש שנים עד אוגוסט 2023, כאמור במפורש בהסכם, הוא הפרשנות הנכונה. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי תקופת השכירות הייתה לחמש השנים הראשונות, ולאחריהן חמש שנים נוספות, בסך הכל עשר שנים. השופטת בחנה ביסודיות את הטענות והראיות התומכות, ובסופו של דבר קיבלה את פרשנותו של התובע לחוזה. ההחלטה התבססה על לשונו הברורה והמפורשת של הסכם השכירות, שהגדירה את תקופות השכירות, ועל עדותו המהימנה של התובע. יתר על כן, השופטת ציינה כי יש לפרש כל עמימות בחוזה כלפי הנתבע, שניסח אותו. בנוסף, הסכימה השופטת עם עמדת התובעת כי הנתבעת ביצעה בנייה בלתי חוקית בנכס ללא היתרי הבנייה הנדרשים, ובכך הפרה את הסכם השכירות וסיפקה עילה נוספת לפינוי. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת התובע, הורה על פינוי הנתבע מהנכס המושכר עד יוני 2024 ופסק לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.