ב"ל 48544-07-21

תקציר

אחות, שעבדה במרפאת גולדרוזן של שירותי בריאות כללית, טענה כי נדבקה בקורונה בעבודה וביקשה הכרה מהמוסד לביטוח לאומי כי מחלתה היא פגיעה בעבודה. האחות טענה בתביעתה כי תפקידה היה לבדוק ולטפל בחולים, כולל כאלה שחלו בקורונה. עוד ציינה כי נקטה בכל אמצעי הזהירות הנדרשים בזמן עבודתה, ונמנעה מלהגיע לשום מקום אחר במהלך המגפה. עם זאת, המכון דחה את טענתה וטען כי לא הוכח כי סביר יותר שהיא נדבקה בעבודה מאשר במקומות אחרים. השופטת הסכימה עם טענת המכון, וקבעה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שההדבקה בה התרחשה במקום העבודה. פסק הדין פירט כי קיים פער בין גרסת האחות לבין תיאור המטופלת את האינטראקציה ביניהם, ומטיל ספק בטענתה להדבקה באמצעות אותו מטופל. יתר על כן, השופטת קבעה כי התיאור הכללי של יום עבודתה ותנאיה אינו מספיק כדי להוכיח כי קיימת סבירות גבוהה להידבקותה במרפאה, מה גם שרישומי המרפאה לא תמכו בטענתה. השופטת הדגישה כי הוכחת העבודה כמקור ההדבקה מחייבת פירוט של תנאי עבודה ספציפיים, דבר שלא ניתן במקרה זה. בסופו של דבר, התביעה נדחתה.