תא"ק 12177-07-20

תקציר

בית המשפט נתן פסק דין לטובת התובעת לפירעון חוב שנצבר על ידי הנתבעים, משנת 2013 ועד אוקטובר 2016. הנאשמים הודו בהחזקת הנכס בתקופה זו ולא חלקו על ההאשמות. למרות הוראת קבע משנת 2016 מחשבון הבנק של הנתבעים, הליכים משפטיים קודמים בשנת 2014 הסתיימו בהסכם ובפסק דין נגדם, המהווה כעת חסם פרוצדורלי בפני טיפול מחדש בסוגיות שנפתרו. הנתבעים ציינו טענות שונות כגון חיובים שגויים עקב שינויי סטטוס של הנכס ותשלומים נוספים; עם זאת, טענות אלה חסרו תיעוד מאושש ולכן לא אושרו. בשנת 2014 נחתם הסכם הסדר חוב במסגרתו הוצאו תשעה שיקים בסך כולל של 49,125 שקל, שנועדו להסדיר חובות קודמים, אך על כך ערערה התובעת שטענה כי בוצעו תשלומים חלקיים בלבד. ניסיון נוסף להסדיר את החוב נעשה באוגוסט 2017, עם בדיקות נוספות שניתנו מתוך הבנה שהן נוגעות רק לחוב הארנונה של 2016. עם זאת, הנתבעים הכירו בתשלום חסר, התומך בעמדת התובע. בית המשפט הדגיש כי הנתבעים לא פנו לחוות דעת מומחה כדי לערער על חישובי התובע ולא קיבלו מהעירייה את המסמכים הנדרשים לתמיכה בטענותיהם. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי הנתבעים חייבים ביתרת החוב בסך 59,111 ₪, לאחר ניכוי תשלומים מוכרים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ש"ח, סה"כ התחייבות שתקויים בתוך 30 יום שמא יצטברו חיובים נוספים, לפי חוק הרשויות המקומיות. פסק הדין ניתן ביום 25.9.2024 ללא נוכחות הצדדים.